חברת מארוול, שהקימה יקום קולנועי רחב יריעה לגיבורי העל שלה, החליטה שחוץ מהסרטים והסדרות שהיא מפיקה היא מעוניינת לפנות גם לקהלים בוגרים יותר. לצורך מטרה זו נחתם הסכם שיתוף פעולה בין מארוול לבין נטפליקס, ולפני כשנה שיתוף פעולה זה התחיל להניב פירות: “דרדוויל” (Daredevil), סדרה על עורך דין עיוור בשם מאט מורדוק (Matt Murdock) הנלחם בפשע בניו-יורק בלילות, עלתה לנטפליקס בקול תרועה.

“דרדוויל” הייתה אז סדרת מארוול/נטפליקס הראשונה, וזכתה להצלחה כה רבה שהיא חודשה מיד לעונה נוספת, והעתיד של The Defenders, חבורת הגיבורים שצפויה לצאת מתוך אותן סדרות בוגרות של נטפליקס, נראה מאד ורוד. האופטימיות של הצופים והמפיקים גברה כאשר גם “ג’סיקה ג’ונס” (Jessica Jones) זכתה להצלחה דומה, וכעת, משעונה נוספת של “דרדוויל” מאחורינו ועוד מספר גיבורים נוספים בדרך, אנחנו יכולים לראות כיצד עולם הפשע (והלוחמה בו) ברחובות ניו-יורק קורם עור וגידים על המסך.

אזהרת ספוילרים: ביקורת זו כוללת ספויילרים לעונה הראשונה של “דרדוויל” וקווים לעלילה ולדמויות של העונה השניה.

קריאה נוספת: צפו בטריילר האחרון לעונה 2 של “דרדוויל”

העונה השניה מתחילה מספר חודשים לאחר תום העונה הראשונה. בהל’ס קיטצ’ן (Hell’s Kitchen) שללא ווילסון פיסק (Wilson Fisk), הנבל מהעונה הקודמת, הפשע בצרות. בעוד שבעונה הקודמת פיסק עצמו עמל קשה כדי לפרק את ארגוני הפשע המקומיים כדי לשלוט בהל’ס קיטצ’ן בעצמו ביד רמה, כעת משהוא הוכנס לכלא על ידי זוג עורכי דין זוטרים, הרחובות לא שייכים לאף אחד, ועבודתו של מאט מורדוק/השד מהל’ס קיטצ’ן הפכה להרבה יותר פשוטה. צ’רלי קוקס (Charlie Cox), המגלם את מורדוק עוטה את החליפה האדומה מידי לילה, ויוצא לרחובות לשבור ידיים ורגליים לעבריינים קטנים ששודדים מחנויות ומזקנות ברחוב.

כמובן שוואקום שכזה לא יכול שלא להתמלא מתישהו, ומספר כנופיות מאורגנות בעיר החלו לתכנן את ההשתלטות שלהן על הל’ס קיטצ’ן המיותמת. מתחת לאפו של דרדוויל החלו האירים, הקרטל המקסיקני וכנופיית אופנוענים סוחרי סמים במזימותיהם. מה שגם הם וגם מורדוק לא ידעו, זה שהם כבר היו על הכוונת של מישהו אחר.

החטא ועונשו

כבר בעונתה הראשונה “דרדוויל” הייתה סדרה אלימה במיוחד. אחד מהנושאים המרכזיים בה היה הקונפליקט הפנימי של מורדוק, שמצד אחד מאמין אדוק באלוהים ובמוסר קתולי, שלא מוכן לשים בידיו את הזכות לקבוע מי יחיה ומי ימות, אך בד בבד הוא גם נהנה מאד לפגוע פיזית באנשים “רעים”. לכן כניסתו של “המעניש” (The Punisher) למשוואה היא מתבקשת.

היוזמה הצפויה של כנופיות ניו-יורק להתארגן בהל’ס קיטצ’ן נגדעת מהשורש, כאשר אסון אחר אסון נופל עליהן כמו גופרית בוערת מהשמים, והן טובעות בנהרות של דם, קליעים וריח של אבק שריפה. מה שנראה תחילה כמו ארגון צבאי מתגלה במהרה כיוזמתו של איש אחד, פרנק קאסל (Frank Castle), שיש לו עניינים לא פתורים עם כל אחד ואחד מהפושעים האלה, ורק מותם האלים והכואב יגאל אותו מיסוריו.

“המעניש” (מתוך: דרדוויל, עונה 2)

“המעניש” הופיע בקולנוע פעמים מספר, אך זו היא כנראה ההופעה הכי מוצלחת שלו. ג’ון ברנת’ל (Jon Bernthal) מוכר לנו כבר מתפקידו כשיין ב”המתים המהלכים” (The Walking Dead), ואם ידענו משהו על ברנת’ל, זה שהוא מרשים מאד כשהוא כועס. וזה, ללא ספק, אחד מהדברים שחשובים ב”מעניש”, אבל להפתעתינו ברנת’ל מכניס לדמות הרבה, הרבה יותר מזה. כי לצד דמויות כמו ווילסון פיסק, קרן פייג’ או מורדוק, קאסל לא יכול להיות סתם אנטי-גיבור חד-מימדי, כזה שרק כועס יפה ויורה לעבריינים בראש.

“המעניש” בגרסתו הנוכחית הרוויח משני הכיוונים – מצד אחד, הוא דמות כתובה לעילא ולעילא, וגם אלה מאתנו שמכירים את סיפורו מהסרטים האחרים או מהקומיקס רוצים לשמוע ולגלות מי הוא האדם המסתורי הזה, מה הם מניעיו, וכיצד הוא מתמודד עם הטרגדיה האיומה שפקדה אותו ואת משפחתו. מצד שני, ברנת’אל עצמו מכניס לדמות כל כך הרבה חן ומציג מנעד כל כך רחב של רגשות, שאנו מוצאים את עצמינו משקשקים מפחד כאשר הוא יוצא למלחמה, אך גם אמפתים וקשובים אליו ברגעיו החלשים, כשהוא עייף, מובס ובכל זאת לא מסוגל לעצור בשום מחיר.

לצד ברנת’אל מככבת דברה אן וול (Deborah Ann Woll), המגלמת את קרן פייג’ (Karen Page), העוזרת המשפטית במשרד “עו”ד מורדוק ונלסון”. קרן הייתה דמות מוצלחת מאד בעונה הראשונה, אך בעונה זו היא סוחבת הרבה יותר על גבה, ודברה אן וול לא נופלת משותפיה למסך, ולעתים קרובות אף מתעלה עליהם.

קרן פייג’ (מתוך: דרדוויל, עונה 2)

קרן פייג’ עדיין לא התאוששה מכך שבסוף העונה הקודמת היא הרגה את ווסלי, עוזרו האישי וחברו הטוב של ווילסון פיסק. היא היחידה שיודעת שהיא אחראית למותו של ווסלי, והסוד הזה אוכל אותה מבפנים. החיבור שלה לסיפורו קאסל הוא טבעי, עם כך, שכן מצד אחד היא מסוגלת להפגין את החמלה שהוא זקוק לה, אבל מצד שני היא גם שואלת את עצמה את אותן השאלות שהחברה שואלת את “המעניש” – האם לרצוח בשם הסדר הציבורי זה לגיטימי? קרן היא החוליה המקשרת בין קאסל לעולם ה”אמיתי”.

מתחילת העונה ועד סופה, כל סצנה שבה ישנו אחד מהם (ובמיוחד הסצנות עם שניהם) היא סצנה מצוינת, שרק בונה עוד ועוד ציפיות לפוטנציאל העצום של The Defenders, ואולי גם לסדרה אישית למעניש. סדרה כזו היא רק בגדר שמועה בשלב זה, ולנו נותר רק לקוות שזה יקרה.

אלקטרה, דרדוויל והנינג’ות הקסומות

דמות נוספת שנכנסת למשוואה היא אלקטרה נאצ’יוס (Elektra Natchios) המשוחקת על ידי אלודי יאנג (Elodie Yung). אלקטרה היא אמנית לחימה מוכשרת לא פחות ממאט, ובעבר, בימי הקולג’, הם היו נאהבים. כעת, שנים אחרי, היא חוזרת להל’ס קיטצ’ן כי יש לה בעיות עם היאקוזה, המאפיה היפנית, והיא זקוקה לעזרתו של מאט לפתור אותן.

כיוון שמאט לא מעוניין לראות את היאקוזה חוזרת להל’ס קיטצ’ן הוא נענה לבקשתה. הם מגלים במהרה שלא מדובר רק ביאקוזה, אלא ש”היד” (The Hand), ארגון נינג’ות רב עוצמה, אשר לגביו נרמז עוד בעונה הראשונה, מגיע להל’ס קיטצ’ן. לא ברורה לחלוטין הסיבה לנוכחות “היד”, אך הארגון הנוראי מסכן את חייהם של כל תושבי השכונה, ואולי אפילו של העיר.

“אלקטרה” (מתוך: דרדוויל, עונה 2)

בעוד שיאנג משחקת את אלקטרה מצויין, יש משהו חסר בקו העלילה הזה. הנינג’ות של “היד” מעניינות, המסתורין סביבן עובד וגם התגליות מעניינות, כמו גם ההתמודדות של הגיבורים עם הסיטואציה הבעייתית. מה שלא מתפקד לחלוטין זה שבמקום מסויים, אלקטרה מרגישה שם מיותרת.

הופעתה הראשונה של אלקטרה נפלאה. סיפור הרקע שלה שנחשף בהדרגה מסקרן ומעניין, וגם הקשר שלה עם מאט הוא לא פשוט. הבעיה מתחילה כשאנחנו מתחילים לקבל תשובות לשאלות שעולות סביבה, והתשובות האלה, לרוב, לא מעניינות כל כך. מה שלא עוזר בכלל הוא שובו של “סטיק” (Stick), המורה של מאט שהופיע לרגע בעונה הקודמת, ובזו הוא נוכח הרבה יותר. ושוב, אי אפשר להאשים את סקוט גלן (Scott Glenn) שמגלם אותו, כי גלן עושה עבודה מצוינת בלשחק את סטיק, שהוא נוקשה, אלים ורצחני, אך אבהי מאד אל מאט.

הבעיה היא שסטיק עצמו מופיע פעם אחר פעם רק כדי להזיז דברים בעלילה ולא יותר מזה. גרוע מכך, הוא הכרחי להנעת העלילה של אלקטרה, שתסריטאית לא מסוגלת להניע שום אספקט בעלילה לבד, והחיבור ביניהם גם הוא ממש לא מעניין.

“סטיק” (מתוך: דרדוויל, עונה 2)

מאט מורדוק, אגב, לא עוזר. “השד מהל’ס קיטצ’ן” פיתח קונפליקט פנימי עמוק ומיוחד במהלך העונה הראשונה, קונפליקט שרצינו לראות ממנו עוד. אבל בעוד שמאט ממשיך להתעקש לא להרוג את האויבים, הוא נהייה בהדרגה מאד אפאטי להרג שקורה סביבו, ואין שום התייחסות לכך. בהתחלה אנו רואים אותו שמח על כל ניצחון, מה שהופך אותו לעוד יותר דמוני, אך בהמשך איננו רואים כיצד השפיעו עליו המפגשים עם “המעניש” או עם אלקטרה, אשר שניהם מעדיפים לפתור את העולם מהצרות שלו לצמיתות.

מורדוק על הנייר הוא דמות די מעניינת, הבעיה היא שצ’רלי קוקס משחק אותו יבש. מעבר לכמה רמזים בהתחלה, כאשר אנו רואים את דרדוויל מחייך בשטניות כשהוא שובר עוד רגל לפושע, כל הנושא של הקונפליקט שלו עם “השד” נזנח לחלוטין לטובת קונפליקטים עם גורמים חיצוניים, שגם הם לא כל כך מעניינים.

האלימות שהוא מפעיל כלפי אויביו כה חריפה, אגב, שכל האיסור שלו על הריגה תמוה. דבר אחד בלבד שאולי מצדיק זאת הוא שדרדוויל עצמו לא מפסיק להיפצע, ולפעמים גם אנושות, מה שיכול ליצור אצלו מין קו מחשבתי שבו לזרוק אדם ממדרגות, ראשו למטה, זה עדיין לא שווה ערך להרג מכוון ומיידי.

“פוגי נלסון” (מתוך: דרדוויל, עונה 2)

מה שמוצלח במורדוק זה דווקא לא מורדוק עצמו, אלא הקשרים שהוא בונה במהלך שתי העונות וכיצד הם מתפרקים. בולט במיוחד הקשר שלו עם פוגי נלסון (Foggy Nelson), שותפו וחברו הטוב ביותר. פוגי, המשוחק על ידי אלדן הנסון (Elden Henson), השתפר גם הוא מאז העונה הקודמת, בדומה לקרן.

כבר בעונה הראשונה ראינו שפוגי הוא עורך דין מוצלח הרבה יותר ממה שהוא חושב, אך בעונה הזאת הוא לא פחות ממבריק, ותענוג לראות סדרה שבה לא רק התסריט אומר לנו שהוא “תותח”, אלא שהנסון עצמו מביא את פוגי למקום הזה, בו אנו מוצאים עצמינו פעורי פה אל מול הכשרון והיכולת שהוא מפגין.

סיכום ומבט אל העתיד

“דרדוויל”, במיוחד בעונה החדשה, היא לא עוד סדרת גיבורי-על בה הגיבורים כל יכולים ועוזריהם עושים להם “מחקר”, או סתם נמצאים שם בשביל האתנחתא הקומית. לא, בסדרה זו כל דמות היא דמות, וגם אם מורדוק ואלקטרה לא תמיד מעניינים, האקשן נהדר והדמויות האחרות הן תענוג צרוף, בכל רגע ורגע. בעוד שלעונה הקודמת היה את הקונפליקט בין פיסק למורדוק כדי לבנות ולהדביק אותה, בעונה הנוכחית אין אויב ברור ומוגדר לכל אורכה, ואף על פי כן היא מתעלה על קודמתה ברוב המישורים.

“ג’סיקה ג’ונס” הייתה סדרה שהתעקשה להתרחק משיח גיבורי-העל, ובחרה לספר סיפור לא קומיקסי במיוחד בעזרת דמויות מקומיקס. “דרדוויל”, לעומתה, מצליחה להשאר סדרה טובה ורצינית על אף המסכות והנינג’ות הקסומות. עונה 2 של “דרדוויל” מוכיחה חד משמעית שיש לנטפליקס ולמארוול יכולת להפיק סדרת Defenders מעניינת.

לנו נותר רק לצפות לעונה השנייה של “ג’סיקה ג’ונס” ולעונה הראשונה של “לוק קייג’” שצפויות לצאת לקראת סוף השנה. יש הרבה סיבות להיות אופטימים לגבי העתיד של מארוול/נטפליקס.

עונה 2 של דרדוויל זמינה כעת במלואה בנטפליקס.

ליקום הקולנועי של מארוול יש אחיין קטן ואכזרי בדמות הסדרות הבוגרות והאלימות יותר שהחברה מפיקה לנטפליקס. כחלק מהיקום הקולנועי, סדרות מארוול/נטפליקס מקושרות אחת לשניה, בעזרת, בין השאר, דמויות מפתח שמהגרות מסדרה לסדרה. פראנק קאסל/המעניש (The Punisher), שהיה דמות מרכזית בעונה השנייה של “דרדוויל” (Daredevil), מקבל כעת סדרה משלו.

קריאה נוספת: ביקורת סדרה: “דרדוויל” עונה 2 – לילות חמים בגיהנום

את המעניש יחזור לשחק ג’ון ברנת’אל (Jon Bernthal) מ”המתים המהלכים” (The Walking Dead), שנכנס בקלות לנעליו של קאסל וסיפק את אחת ההופעות המרשימות ביותר ב”דרדוויל” עד עכשיו. בראש הסדרה יעמוד סטיב לייטפוט (Steve Lightfoot), שהפיק וכתב סדרות רבות, ביניהן הסדרה המצליחה “חניבעל” (Hannibal), המבוססת על דמויות מ”דרקון אדום” ו”שתיקת הכבשים”.

The Punisher is back. Locked and loaded.https://t.co/nGKCa2taEV

— Netflix US (@netflix) April 29, 2016

סדרת “המעניש” היא התוספת השישית לרשימת הסדרות שנוצרו משיתוף הפעולה בין מארוול לנטפליקס, הכוללות בנוסף את “דרדוויל“, “ג’סיקה ג’ונס” (Jessica Jones), “לוק קייג’” (Luke Cage), “איירון פיסט” (Iron Fist) ו”דיפנדרס” (The Defenders), מיני סדרה שאמורה, בדומה לסרטי “הנוקמים”, לאחד את גיבורי שאר הסדרות להרפתקה אחת משמעותית.

לא ידוע עדיין תאריך היציאה של “המעניש” או מי יהיו הנפשות הפועלות בו חוץ מקאסל, אך אפשר לשער בבטחון מסוים שהסדרה שלו תצא במהלך השנה הבאה, בדומה ל”איירון פיסט”. העונה השנייה של “ג’סיקה ג’ונס” והעונה הראשונה של “לוק קייג'” צפויות לצאת עוד השנה, במהלך הסתיו.

“כתום זה השחור החדש” (Orange is the New Black) היא סדרת מופת זוכת פרסים של Lionsgate ונטפליקס על כלא נשים במדינת ניו-יורק. העונה הרביעית של הסדרה מתקרבת, ונטפליקס שחררה טריילר ראשון שמכין אותנו לארועים שעתידים לבוא.

קריאה נוספת: נטפליקס מתחייבת לשלוש עונות נוספות של “כתום זה השחור החדש”

בעונה 4 של הסדרה צפויות להגיע אסירות חדשות לכלא ליצ’פילד (Litchfield), כמאה במספר, ויש לכך השלכות רציניות מאד. האסירות בכלא רגילות אמנם להצטרפות הדרגתית של “דיירות” חדשות, אך לא בכמות כה גדולה ופתאומית, שצפויה לטלטל ולערער את המארג החברתי השביר שנבנה בכלא עם הזמן.

בין האסירות יש מערכות יחסים מורכבות ומגובשות, והסוהרים כבר מכירים אותן. הסוהרים, מנגד, צריכים להתמודד עם מאה פרצופים חדשים של עברייניות שכמובן מעדיפות שלא להיות שם, מה שידרוש תגבור משמעותי של כוחות האבטחה של הכלא. נראה שהתוספת של האסירות החדשות לא תיטיב עם אף אחד.

“כתום זה השחור החדש” היא סדרת דרמה לכל דבר, אך בו בזמן שהיא עוסקת בנושאים רציניים ולא פשוטים, היא גם יודעת להיות מאד קלילה ומבדרת, לא בשונה מ”העשב של השכן” (Weeds), אשר נכתבה על ידי אותה יוצרת, ג’נג’י כהן (Jenji Kohan). הטריילר של העונה הרביעית נראה כבד מהרגיל, ועושה רושם כי עניינים הולכים להסתבך בשביל הגיבורות של הסדרה.

עונה 4 של “כתום זה השחור החדש” תעלה לשירות הצפייה הישירה של נטפליקס ב-17 ביוני הקרוב, וכל 13 הפרקים של העונה יהיו זמינים, כרגיל, בבת אחת.

לפני כחודשיים רשת הטלויזיה the CW חידשה 11 סדרות לעונות חדשות, ביניהן כל הסדרות המתרחשות ביקום הטלויזיוני של גיבורי הקומיקס מבית DC. כעת הוכרז ש”סופרגירל”, שעונתה הראשונה שודרה ב-CBS, רשת אחות של CW, תהגר ל-CW ותצטרף בעונה שניה לשאר גיבורי DC למה שמכונה בפי מעריצים “The CWverse” (יקום CW).

קריאה נוספת: רשת The CW מחדשת 11 סדרות לעונות נוספות

“סופרגירל” גוללת את סיפורה של קארה דנברס (Kara Denvers), בת-דודתו של סופרמן, שמפתחת כוחות דומים לשלו. את דנברס משחקת מליסה בנויסט (Melissa Benoist) הצעירה, ששיחקה לפני כן ב”גלי” (Glee), ובתפקידים קטנים בסדרות וסרטים נוספים. בעוד שהביקורות לא משבחות את הסדרה לרוב, היא מפתחת בהדרגה מעמד פולחן, מה שמתבטא, בין השאר, בכמות מרשימה במיוחד של הורדות פיראטיות.

מתוך: “סופרגירל” (עיבוד: גאדג’טי)

הסדרה זכתה לפוקוס רב כאשר נעשה פרק קרוס-אובר בינה לבין “הברק” (The Flash), בו הגיבורים פעלו יחד באופן חד פעמי. פרק הקרוס-אובר, ששודר כפרק 18 של “סופרגירל”, הקפיץ את הרייטינג של שתי הסדרות, וניבא את ההגירה של הסדרה לרשת האחות, שמכוונת לקהלי יעד צעירים יותר.

לא הוכרז עדיין תאריך היציאה של העונה השניה, אך ככל הנראה דבר לא ישתנה בהרכב ההפקה מלבד המעבר בין הרשתות, ואלי אדלר (Ali Adler) תמשיך לעמוד בראש הסדרה, לצד גרג ברלנטי (Greg Berlanti), שאחראי גם לכל שאר סדרות DC של CW.

רשת הטלויזיה האמריקאית CBS מרעננת את לוח השידורים שלה בשש סדרות חדשות, ביניהן חידוש לסדרת הפולחן “מקגייוור” (MacGyver). “מקגייבר” היא סדרה מסוף שנות ה-80 שגיבורה, מקגייוור, היה סוכן חשאי שהתעקש לצאת למשימות ללא נשק. בעזרת הידע שלו בתחומי מדע שונים וצורת החשיבה היצירתית שלו, הוא היה מרכיב לעצמו כלים ופתרונות לכל בעיה אליה נקלע מיד ובמקום, ושוב ושוב מציל את העולם.

הסדרה החדשה תהייה ריבוט מוחלט, בו מקגייוור הצעיר יקים ארגון שמטרתו למנוע אסונות בינלאומיים. את מקגייוור ישחק לוקאס טיל (Lucas Till), המשחק את אלכס סאמרס/האבוק (Havoc) בסרטי “אקס-מן” החדשים. את פרק הפיילוט ביים דיוויד פון הנקן (David Von Ancken), במאי טלויזיה מנוסה שעבד על סדרות רבות, ביניהן “קליפורניקיישן” ו-“CSI: ניו יורק”. את הפיילוט כתב תסריטאי לא מוכר בשם פול דוונס קול איצו (Paul Downs Colaizzo), ולא הוכרז עדיין מי יהיה הכותב הראשי בסדרה.

לצד “מקגייוור”, CBS הכריזה גם על סדרה של ג’רי ברוקהיימר (Jerry Bruckheimer) בשם Training Day, שתתרחש כ-15 שנים לאחר הסרט “יום אימונים מסוכן” עליו היא מבוססת. שתי קומדיות שצופיות לעלות הן Man with a Plan בכיכובו של מאט לה בלנק (Matt LeBlanc), הלוא הוא ג’ואי מ”חברים”, ו-The Gread Indoors בכיכובו של ג’ואל מקהייל (Joel McHale) מ”קומיוניטי”.

בתום הפרק החמישי של העונה השישית של משחקי הכס עברנו בדיוק את מחצית העונה. חמישה פרקים מעונה שהיא, מהרבה בחינות, העונה החלשה ביותר של “משחקי הכס” עד עכשיו. הפרק החמישי ברובו מרגיש גם הוא כחלק מאותה עונה, אך הוא גם ללא ספק הפרק המוצלח ביותר של העונה עד עכשיו, עם תגליות שודאי יזכרו כחלק מרגעי השיא של הסדרה כולה.

***הביקורת הבאה כוללת ספויילרים לפרקי העונה השישית של משחקי הכס***

ללא תחושת זמן ומרחב

אחד מהאלמנטים שלעד יהיו מבלבלים ב”משחקי הכס” הוא המרחק שבין המקומות השונים שבעולם, או הזמן שלוקח להגיע מאחד לשני. זמן, בכללי, הוא דבר מבלבל, שכן העלילות השונות מתקדמות בקצב שונה, וקשה להבין לפעמים אם כל מה שמתרחש בסדרה קורה במקביל, או שמא יש קווי זמן נפרדים שלא קשורים זה לזה.

כך, למשל, אנו רואים את פיטר בייליש חוזר הביתה לבקעה בפרק הקודם, וכאן, זמן קצר מאד אחרי, הוא שוב מטייל לו בצפון, והפעם מגיע כמעט אל החומה, בשביל שיחה לא נעימה עם סאנסה. למי שמכיר את המפה של ווסטרוז ומודע למרחקים, זה אבסורדי לחלוטין, אך גם למי שלא בקיא בחומר יראה מוזר איך בעידן ללא מכוניות ומטוסי סילון מגיע איש על סוס כל כך מהר מארץ ירוקה והררית לשטח כה רחוק צפונית שהאדמה קפאה שם זה זמן מה.

בהתחשב בכך שהקפיצות הללו נעשו גם בעונות קודמות, ותמיד על ידי לורד בייליש, ניתן לשער שהוא סוג כלשהו של מכשף, או בעל רכב קסום ומיוחד לכל הפחות. הוא לא מכשף, כמובן, ואין לו שום כלי רכב חוץ מכרכרה, אלא שהכותבים זנחו מיד את הבניה של העולם והקוהרנטיות שלו, לטובת העלילה שהם בנו.

דבר אחר שמתקדם מהר מהצפוי הוא סיפורם של יארה ואחיה תיאון גרייג’וי, באיי הברזל שצריכים לבחור מלך חדש לאחר מותו של הקודם. בהתחשב בכך שקו העלילה הזה מתרחש באיחור של כשלוש עונות, ההחלטה לקדם ולזרז אותו סבירה והגיונית. בד בבד, אחד מהתהליכים המרתקים והמיוחדים, שאמור היה להראות לנו זווית נוספת בתרבות המיוחדת של איי הברזל, פשוט קרה לו בפתאומיות, ללא הסבר כמעט וללא הפאתוס והאפיות שראויים לבחירות של מלך.

תיאון ויארה גרייג’וי (מתוך: משחקי הכס: עונה 6 – פרק 5. מקור: HBO)

יתרה מזאת, ההצגה של יורון גרייג’וי, דודם הנעדר של תיאון ויארה, הייתה כבר חלשה כאשר נפגש הוא על הגשר עם באלון אחיו, והוא ממשיך להצטייר כדמות צפויה ומעיקה, שמטרתה היא לקדם את העלילה באופן גס בלבד, ואין בו כלום ושום דבר מיורון גרייג’וי המוכר מהספרים, דמות שונה וייחודית על רקע בני הברזל האחרים.

כשהסדרה חוזרת לעצמה

הרגעים המהנים בפרק הם אלה שמתמקדים במה שבאמת חשוב, וגם כמה שלוקחים אותנו קצת הצידה, אבל לכיוונים מעניינים. לאחר שהתבחבשנו באימוני הקרב של אריה בשילוב עם העיוורון, נראה שכעת היא חזרה שוב לעצמה. אמנם היה חבל שכל סיפור העיוורון הוזנח על ידי הכותבים ונפתר במהרה כדי לא להתעסק בו, אך כעת חזרנו למקום שבו היינו בעבר, וזה מקום שמעניין עוד לפתח.

אריה ממשיכה להתעקש שהיא “אף אחת”, אבל חסרי הפנים לא בטוחים אם להאמין לה, בדיוק כמו שאנחנו לא מאמינים. ובבירור, ניתן לראות שכשהיא חווה שוב את מותו של אביה על הבמה, ועוד באופן כה נלעג, זה באמת מכאיב לה. ועמוק בפנים היא לא “אף אחת” בכלל. היא עודנה אריה. שזה טוב ומשמח לצופים, אך אם ז’אקן הגהאר וחסרי הפנים עוד לא סומכים עליה, מדוע הם החזירו לה את הראיה? כך או כך, העלילה שלה התחילה שוב להתקדם.

אריה סטארק (מתוך: משחקי הכס: עונה 6 – פרק 5. מקור: HBO)

בינתיים במירין המעורערת פוגשים אנחנו דמות חדשה ומעניינת – קינוורה (Kinvara), הכהנת הראשית של אל האור בעיר העבדים וולנטיס, אותה משחקת אניה בוקשטיין. כגרסה שונה מעט של מליסנדרה, היא מרשימה בכך שהיא נראית בדיוק כמו מה שאנחנו מכירים, אך בו זמנית היא גם שונה, ומקרינה לא רק את הבטחון העצמי והמיניות של הכהנת האדומה של סטאניס, אלא גם חכמה מסוימת שמליסנדרה לא תמיד הקרינה.

העימות שלה עם ואריס מחזיר אותנו לסיפור הרקע של הסריס, ולטקס שלשמו סרסו אותו. יתכן שיש לאותו טקס משמעות רבה לעלילה המרכזית, מה שמסביר מדוע סריסותו של ואריס הוזכרה כל כך הרבה בכל פרק בעונה הזאת. יהיה זה מעניין לראות לאן יחסיהם של טיריון וואריז יתקדמו עם הכהנת האדומה החדשה.

טיריון לאניסטר וואריס (מתוך: משחקי הכס: עונה 6 – פרק 5. מקור: HBO)

שיא הפרק מתרחש סביב בראן, ללא ספק, שמרתק בכל אספקט שלו. אנו למדים על מקורם של המהלכים הלבנים, ורואים כיצד ילדי היער יצרו אותם כדי להילחם בראשוני האדם. אנו מגלים שמה שכבר נרמז נכון, ושבראן מסוגל לתקשר עם אנשים בחזיונות שלו, מה שמאפשר לו מידה מסוימת של מסע בזמן, ומגלים פעם נוספת כמה חזק ועצמתי מלך הלילה, שפותח עם בראן ערוץ דו-כיווני, ומתקשר איתו בחזיונות גם כשבראן עצמו לא מעוניין בכך.

המהלכים הלבנים שומרים על המוטיב של ארבעת הפרשים, מוטיב שבו הם הוצגו בסוף העונה שעברה, מה שמתקשר באופן ברור מאד לפרשי האפוקליפסה. בעוד שזה דימוי שעשוי להיתפס כגס, הוא מתפקד נפלא בכל מה שקשור למלך הלילה ולמשרתיו, שממשיכים להיות מאיימים כאשר הם על המסך.

מתוך: משחקי הכס: עונה 6 – פרק 5. מקור: HBO

אנו מגלים גם מה גרם להודור להפוך לאיש הפגום והאומלל שאנחנו מכירים, באחת מסצנות המוות האכזריות יותר שנראו אפילו בסדרה הזאת. ההתרחשות הזאת הרגישה באופן מובהק ולחלוטין חד-משמעי כמעשה ידיו של ג’ורג’ ר. ר. מרטין, שאמנם עוד לא הגיע למקום זה בספרים, אך כבר סיפר לוייס ובניוף את כל האירועים החשובים שבסדרה. בניוף ווייס עצמם כבר התוודו שמקור השם של הודור אכן סופר להם על ידי מרטין עצמו, והם בהשלכה סיפקו לנו עוד סצנה שתמשיך איתנו עוד שנים רבות.

הופכים תקליט

החצי השני של העונה יתחיל בעוד שבוע, ובתקווה שכל מה שנבנה יתחיל להפתר. מהקדימון שכבר שוחרר לפרק השישי אפשר לראות שמאבקם של סרסיי וג’יימי בדת הולך לעלות מדרגה, ויתכן שגם עם דאינריז נראה כבר התקדמות גדולה יותר. אפשר לצפות שבמידה מסוימת בכל אחד מהפרקים הבאים יקרה משהו גדול יחסית, ושאר הדמויות ימשיכו להתקדם בהדרגה לפרק פוקוס משלהן.

“משחקי הכס” נכנסת כעת למחצית השניה של העונה השישית שלה, עם שישה פרקים מאחורינו ורק ארבעה לפנינו לסוף העונה. עם כל פרק שעובר קצב ההתרחשות לא גובר, ונראה שהסדרה בעיקר מושכת זמן כדי להגיע לאירועים הגדולים באמת.

אזהרת ספויילרים: ביקורת זו כוללת קווים לעלילה והתרחשויות מפרקי עונה 6 של משחקי הכס

מוציאים סיפורים מהמחסן

אחד האתגרים הגדולים של וייס ובניוף, יוצרי הסדרה, היה לכתוב עונה שלמה שלראשונה לא יכולה להישען על חומר מקור. בתחילה נראה כי הם אכן בונים סיפור כלשהו משלהם, וכראיה לכך החלו להפטר מדמויות שלא היה להן שימוש עוד. כעת, משנגמרו הדמויות השוליות להרוג, בניוף ווייס חוזרים פשוט אחורה אל העלילות שהם ויתרו עליהן, ומחזירים אותן אל הסדרה.

את “ידיים קרות” (Coldhands), דמות שבספרים ליוותה את בראן, הודור, מירה וג’וג’ן צפונית לחומה, אנחנו פוגשים דווקא עכשיו בחזור, ומגלים מיד את זהותו כבנג’ן סטארק, אחיו של נד ודודו של בראן שנעלם צפונית לחומה עוד בעונה הראשונה. אם עד עכשיו החליטו לוותר עליו, אולי כדאי שלא יעמיס על הצופים – הופעתו המאוחרת והתגלית על גורלו של בנג’ן לא מרגשת בעונה בה גיבורים חוזרים מהמתים.

מתוך “משחקי הכס עונה 6, פרק 6” (קרדיט: HBO)

מצד שני, בסדרת טלויזיה שגם ככה סובלת מניתוח-יתר של מעריצים, אין אפשרות להסתיר את זהותה של דמות, אם השחקן שמלוהק בשבילה זהה לשחקן של דמות שכבר הופיעה, וללהק שחקן אחר זה מסובך משלל סיבות, כך שאי אפשר היה להביא את הדמות הזו בלי לחשוף מיד את זהותה. כמו כן, לאחר הטראומה שעברנו עם מותם של הודור וקיץ, הזאב של בראן, ובהתחשב בכך שבראן ירש כעת את תפקידו של העורב בעל שלוש העיניים, זה טוב לראות אותו עם מלווה חדש ומעניין.

לורד רנדיל טארלי, אביו של סאמוול, הוזכר לפני כן בסדרה, אך זוהי הופעתו הראשונה. לפגוש את משפחתו של סאם זה מעניין, אך מתעוררת התחושה שהמטרה העיקרית של המפגש הייתה לתת לסאם חרב משלו מפלדה ולריאנית. יהיה מה שיהיה התפקיד שתשחק החרב בידיו של סאם, המפגש המשפחתי הרגיש די מאולץ. נראה אם לורד טארלי הזועם יהווה מכשול מעניין יותר למטרותיו של סאם בהמשך הסדרה.

מתוך “משחקי הכס עונה 6, פרק 6” (קרדיט: HBO)

בינתיים כל משפחת טאלי, הכוללת את ברינדן “בלאקפיש” טאלי, אדמור טאלי ואבי כלתו וולדר פריי, חוזרת פתאום לאחר שהוזנחה, במיוחד דמותו של בלאקפיש, שכמעט ולא נכח בסדרה ואף אחד כבר לא זוכר. כל ההתרחשות בנהרן (Riverrun), מעוז בית טאלי, חזרה אל הסדרה כדי שאפשר יהיה לשלוח לשם את ג’יימי, מה שהיה אמור לקרות עוד בעונה הקודמת, במקום המסע המיותר שלו לדורן. כל הסימנים מצביעים על כך שוייס ובניוף התחילו למשוך זמן כבר בעונה הקודמת, אם לא בעונה שלפניה.

ואם הזכרנו כבר את ג’יימי, אי אפשר להתעלם מחוסר האונים של התסריטאים בכל מה שקשור לעלילה במעלה המלך (King’s Landing). לאחר שחמישה פרקים סרסיי וג’יימי הסתפקו בקללות ופרצופים זועפים, נראה שהסכם עם בית טיירל הניע אותם סוף סוף לפעולה. הניצבים המשורינים הגיעו, ומייס טיירל אף לבש את השריון המהודר שלו. כל זה היה מאד מרשים ולחלוטין חסר פואנטה. נראה שלדרור העליון יש נטיה לא רק להרגיז את ג’יימי, אלא לסרס את התסריט, שכל נסיון שלו להתפתח ולהתקדם נבלם ומתעכב שוב ושוב.

מתוך “משחקי הכס עונה 6, פרק 6” (קרדיט: HBO)

מה שמעניין זה מקומה של מארג’רי במשוואה – האם היא מזהה את המניפולציות של הדרור, ומשחקת בו כהרגלה, או שמא היא קיבלה עליה את הדת בכנות? אם מה שכבר ראינו מהפרקים הקודמים לפני, נראה שמארג’רי הצליחה לשמור על זהותה ותעצומות רוחה, אך ייתכן שהיא מעוניינת למנוע מלחמה, או לכל הפחות פשוט להגן על אחיה, שנשבר מאד מהר.

משעמם בגדול, מרגש בקטן

הרגע הגדול של הפרק, זה שלשמו הוקדש נתח רציני מתקציב הסדרה ושחתם את הפרק, היה החזרה של דרוגון, שהיה רגע אנטיקליימטי ומשמים לחלוטין. ללא שום אינדיקציה חוץ מ”חוש העכביש” (או הדרקון, בעצם) של דאינריז, היא עצרה את מאה אלף הדותראקים שרכבו מאחוריה, דהרה לה לבד, חזרה עם הדרקון, ונתנה נאום רווי אפקטים שהיה, בשלב הזה, מיותר לחלוטין.

נדמה שוייס ובניוף לא הצליחו להחליט אם דאינריז תכבוש את ליבם של הדותראקים עם הדרקון או בלעדיו, והחליטו לבסוף שגם וגם – פעם אחת במדורה ופעם אחת על דרקון, כדי להזכיר לדותראקים שוב שהיא החאליסי של כולם, ולשכנע אותם לכבוש בשבילה את ווסטרוז, כאילו שלצאת ללא כוויה אחת מלהבות התופת לא היה מספיק. תחילה עם כרעו ברך, כעת הם מריעים, אך בשורה התחתונה, היה צריך להחזיר את דרוגון לתמונה ולא היו לתסריטאים יותר כלים חוץ מלהחזיר אותו פשוט וזהו.

מה שעורר רגש לא מועט הייתה המשימה של אריה. במספר סצנות קצרות שנפרסו בין שני פרקים בלבד, הצלחנו להכיר להקה של שחקנים, עם סיפורים אישיים ופוליטיקות פנימיות די מורכבות, ויכלנו אף לפתח אליהם רגשות מסוימים. כדי שנבין מדוע אריה מסתייגת מלהרוג את ליידי קריין, צריכים היינו אנו לחבב אותה בעצמינו, והדמות שנוצרה היא הישג לא קטן לצוות הכותבים. כי ליידי קריין היא לא קדושה, ולא מישהי שמותה יביא חורבן על ממלכות, אלא אישה פשוטה, שחקנית מוכשרת אך לא מוערכת יתר על המידה שעושה את עבודתה, ועושה אותה טוב.

בניגוד לרוב הדמויות שנהרגו בעונה עד רגע זה, היא הייתה דמות שבאמת לא רצינו לחזות במותה, ואריה, כהרגלה, כמונו. לאחר שהעלילה של אריה התקדמה יחסית לאט, כמו שאר העונה, הבגידה הפתאומית שלה בחסרי הפנים וההחלטה שלה לקחת את חרבה ולאמץ שוב את זהותה הייתה פתאומית ומעניינת. יהיה עליה, כמובן, להתמודד עם זעמם של חסרי הפנים, אך חשוב מכך יהיה לראות אם היא תחזור לווסטרוז בזריזות כדי להתייחד עם מה שנשאר ממשפחתה, או שמא יהיו לה תכניות אחרות.

הסוף מעבר לפינה

דברים גדולים צפויים לקרות בפרקים הבאים של “משחקי הכס”. קרב גדול ועקוב מדם צפוי להתרחש בצפון, ובתקווה כבר בעונה הזאת. גם במעלה המלך דברים עוד יתחממו, ובמשפט המתקרב של סרסיי נראה את סר גרגור נלחם פעם נוספת, השאלה היא נגד מי. בינתיים דאינריז זקוקה לאלף אוניות כדי לקחת את חייליה לווסטרוז, ובאיי הברזל יורון גרייג’וי בונה צי שכזה במיוחד בשבילה.

צי שכנראה יגיע אליה רק לקראת העונה הבאה, כי בעונה זו יהיה עליה עוד להתמודד עם ערי העבדים שסובבות את מירין. מי שיחזור בוודאות בפרק הבא לפי הטיזר הוא אחד מחביבי הקהל, ברון, שכיר-החרב שהפך אביר, ונקווה שלא ימות גם הוא מוות סתמי, כמו הדמויות האחרות שאין להן שימוש עוד בסדרה.

ישנן סדרות שמטרתן הבלעדית היא לבדר אותנו. סדרות מהנות מאד לצפיה אך לא מעוררות מחשבה רבה מעבר לכך. סדרות שנצפה בכמה פרקים שלהן לפני השינה כדי לפרוק את המתחים שנבנו לנו במהלך היום, אולי. “משחקי הכס” היא לא סדרה כזאת. “משחקי הכס” היא סדרה ששמה לעצמה את המטרה לטלטל אותנו רגשית, בזמן שאנחנו מלווים דמויות שונות ומגוונות במסעות לא פשוטים. הפרק השביעי של העונה מחזיר אותנו למקום הזה, בו הדמויות עוברות תהליכים פנימיים מורכבים, ולא רק מקדמות את העלילה.

הביקורת מכילה ספויילרים לפרקי העונה השישית של משחקי הכס

גיבורים ללא בית

דבר שמאפיין את הרוב המכריע של הדמויות בפרק, ולמעשה בסדרה כולה בשלב זה, זה שהן דמויות שאין להן בית יותר. פרק שבע מדגיש זאת וסובב את המוטיב הזה כמעט באופן בלעדי. ג’יימי לאניסטר גורש מהמקום שבו הוא מרגיש בבית, לקח איתו את ברון שמוכן לסייע לו בתמורה לזה שג’יימי יסדר לו בית, וביחד הם צריכים לגרש את בלאקפיש מהבית שלו. אריה סטארק רוצה לחזור הביתה, והבית החדש שלה חוזר לנקום בה על זה, וג’ון סנואו יחד עם סאנסה מנסים לשכנע את העולם שהבית שלהם עוד לא אבד, אך ללא הצלחה יתרה.

בולטת במיוחד הופעתו של סנדור קלגיין, שחזרתו לא מפתיעה מדי. אחרי הכל, דמויות כמו “הכלב” לא מתות מחוץ למסך, וקוראי הספרים העירניים מודעים גם הם לרמזים לכך שסנדור שרד, גם אם הם לא היו רלוונטים לסדרה עד עכשיו. לאחר שאריה השאירה אותו למות בסוף העונה הרביעית, כהן של השבעה מצא אותו ואימץ אותו לקהילה שלו.

את האיש המסתורי עם העבר האפל ששמו “האח ריי” משחק איאן מקשיין (Ian McShane), שחקן מנוסה ועצמתי, ליהוק מעולה לתפקיד שהוא אמנם מאד קצר, אך עם משמעות אדירה. מעבר לכך שהאח ריי מספק לסנדור בית חדש ונותן לדמותו מקום להתפתח עצמאית, הוא גם נותן לנו, לצופים, אלטרנטיבה לדרור העליון. אם עד עכשיו הדרור העליון, המשוחק במיומנות רבה על ידי ג’ונת’ן פרייס (Jonathan Pryce), עשה רושם של אדם כנה ואמיתי, שמחפש את טובת הכלל מעד לכל, כאשר מעמידים אותו לצד האח ריי הוא נראה לפתע כפנאט, שמתיימר לדעת את רצונם של האלים על סמך הבושה האישית שלו. ובעוד שהדרור העליון מפצה על בושה שנגרמה משנים של הוללות בכך שהוא מכריח את כולם סביבו להיות צנועים, האח ריי מפצה על רצח וביזה בכך שהוא הופך את העולם למקום יפה ונעים יותר לחיות בו.

מתוך “משחקי הכס”: עונה 6, פרק 7 (קרדיט: HBO)

אך כמו שרמזי אמר כבר פעם לצופים, “אם אתם חושבים שיהיה לזה סוף טוב, לא הייתם עריניים במיוחד”. מקשיין גורם לנו להעריך את דמותו בקלות, ומספר סצנות ספורות אנו מתחילים לכבד ולאהוב אותו כדמות אבהית, אולי אפילו אח, אלטרנטיבה לאח הביולוגי שסנדור שנא תמיד, ושהיה המקור לכל הסבל שלו.

ובעוד שמוות של אנשים טובים הוא לעתים מניפולציה זולה להתפתחות של דמות, לא כך הדבר במקרה של סנדור. לאחר שמצא את מקומו בעולם של שקט ושלווה, הרצח הברוטלי של הקהילה של האח ריי תלש את “הכלב” חזרה למציאות העגומה של ווסטרוז. סנדור קליגיין הפך מדמות מלווה לגיבור בזכות עצמו, מלאך נקם אכזרי שלא יעצור עד שלא יטהר את הממלכה מהאנשים הרעים והאלימים שבה.

מתוך “משחקי הכס”: עונה 6, פרק 7 (קרדיט: HBO)

בין אם המקורות שלכם הם שייקספיר או טרנטינו, ברור לכל שהנוקם לא ישרוד את נקמתו. אך אולי, רק אולי, יוכל סנדור קליגיין להתעמת סופית עם אחיו גרגור, כעת מפלצת כלפי חוץ ולא רק מבפנים, ולתת לעצמו, ולנו, סגירת מעגל משמעותית מתישהו במהלך העונה הבאה.

בעונה הזאת סנדור ימצא את עצמו נוקם ב”אחווה ללא דגלים”, הופעה יוצאת דופן נוספת בפרק זה. האחווה כבר הוצגה לנו בעבר, במהלך מסעותיהם של אריה וסנדור, והם היו, לכל הדעות, “החבר’ה הטובים”. נלחמים בלאניסטרים לוחמת גרילה בשם המלך רוברט והלורד סטארק המנוחים, הם הוצגו כאנשים שמאמינים בצדק ומגנים על החלשים מפני הלורדים. אך עבר זמן מה מאז, וכנופיה עם חרבות היא בסופו של דבר סתם עוד כנופיה, כי אי אפשר לחיות מהחרב אל היד אל הפה ולשמור על ערכים אנושיים.

מתוך “משחקי הכס”: עונה 6, פרק 7 (קרדיט: HBO)

גם החזרה של ברון לתמונה היא מחזה די משמח. בעוד שמסעות ג’יימי וברון בארץ דורן הדרומית היו קו עלילה מצועצע ומטופש, הם גיבשו את שני הלוחמים כצמד די מוצלח על המסך, וכעת הם שוב איפה ששניהם הכי טובים – בלי בית וללא שום שורשים. במעלה המלך (King’s Landing) ג’יימי היה אחת הדמויות המאוסות ביותר, מיותר לחלוטין וללא שום הצדקה לזמן המסך שהוא קיבל מעבר לתנאים של החוזה של ניקולאי קוסטר-וולדאו (Nikolaj Coster-Waldau) המשחק אותו.

כאן, בשטח, עם צבא של חיילי לאניסטר מאחוריו וברון לימינו, ג’יימי חוזר למצב מלחמה, המצב הטבעי שלו, והמצב בו הדמות שלו התחילה להתפתח לפני מספר עונות עד לעצירה פתאומית, פיתוח שמתחיל לחזור עכשיו בהדרגה, כאשר הוא ניצב מול בלאקפיש אותו הוא מכבד, ולצד בית פריי הנלעג לחלוטין.

בזירה הצפונית, ג’ון סנואו אכן נתקל בבעיה בתהליך גיוס הפראים למלחמה, אך האנשים החופשיים הצטרפו למלחמתו די מהר בסך הכל. מה שיצר בעיות חמורות הם הבתים הצפוניים האחרים דווקא, שרובם המכריע סירב בתוקף להלחם לצד העמים עליהם הם שמעו סיפורי בלהות מינקותם. מי שלא נרתעה מכך היא ליידי ליאנה מורמונט הצעירה, תוספת מקסימה לקאסט שמצליחה להעלות חיוך על השפתיים מבלי להוציא אותנו מהאווירה הקודרת של מצב הביש של ג’ון וסאנסה, ובתקווה נראה ממנה עוד.

בנייה איטית כמו שצריך

אם שאר העונה התאפיינה בעיקר בהבטחות לא מקויימות, הפרק החדש מצליח לעורר בנו עניין ורגש כבר בשלב ההבטחה. גם פה, כמו בפרקים קודמים, היו רק התחלות – אריה נפצעה בבטנה, ואיננו יודעים כיצד היא תטפל בזה. סאנסה שלחה מכתב, כנראה ללורד בייליש, אך מתי הוא יקבל אותו? ג’יימי התבצר מול נהרן (Riverrun), ותכניותיו עוד לא ברורות, וסנדור הרים את הגרזן ויצא למסע הרג שעדיין לא התחיל.

מתוך “משחקי הכס”: עונה 6, פרק 7 (קרדיט: HBO)

ובכל זאת, התהליכים הפנימיים שהדמויות עברו בפרק היו מיוחדים ומרתקים, ובמקום להשאיר אותנו עם טעם רע בפה קיבלנו מנת “משחקי הכס” גדושה ועסיסית. אנו אכן חוששים לשלומה של אריה, ותוהים איך היא תנצל, והאם תיאון גרייג’וי יהיה מעורב בכך? לורד בייליש ודאי יגיע, אך האם יגיע בתחילת הקרב, או שיבוא לקראת סופו, כמו גנדלף והרוהירים, בזמן שהמחנה של סנואו יתחיל להתפרק? מה תכניותיו של ג’יימי, וכמה הן יהיו שונות ממה שהתרחש כבר בספרים באותה מערכה, ומה עומד מאחורי ההתדרדרות המוסרית של “האחווה ללא דגלים”, שהולכת לחוש את נחת גרזנו של כלב נאמן ששוב איבד אדון, ואדון אהוב מאד הפעם?

השאלות הללו תלויות באוויר בתום הפרק, אך הן לא מעייפות או מיאשות, אלא מעוררות בנו צמא ורצון לראות עוד מזה. לפי הקדימון ששוחרר לפרק הבא, נראה שנזכה לראות את מסע הנקמה של סנדור מתחיל כבר בקרוב, ובמעלה המלך סוף סוף תחשוף סרסיי את השיניים. בינתיים, בארצות הנהר, ג’יימי ובריאן יפגשו פעם נוספת, כנראה כשג’ון וסאנסה יבואו לגייס את כוחות טאלי לשירותיהם. החורף הגיע, והוא לוהט מהרגיל.

באופן מסורתי, הפרק התשיעי של כל עונה של “משחקי הכס” הוא פרק בו קורים דברים גדולים ממש. פרק שמונה לעומתו היה פרק איטי, שבונה אל השיא של הפרק שאחריו, עד שבעונה הרביעית ראינו את “הצפע” נלחם ב”הר”, ובעונה החמישית ג’ון סנואו ביקר בהארדהום (Hardhome) ופגש לראשונה את מלך הלילה.

יש נסיונות ליצור אפקט של גרנדיוזיות בפרק החדש, שלא עובר כמו שצריך באף אחד מהמקרים, אך דווקא איפה שהכותבים לא התאמצו לדחוף עוד “שוק” ו”דרמה” במורד גרונינו יצאו כמה רגעים טובים ומרגשים באמת.

כשמרגישים את הדמויות

ראשית, המשכנו בסיפור של “הכלב”, סאנדור קלגיין. במסע נקמה אימתני, חמוש בגרזן של חוטב עצים, סאנדור מספק הנאה רבה לחובבי האלימות שבינינו. אך אם תהינו מהו הדבר שהרקיב את “האחווה ללא דגלים”, יצאנו מעט מאוכזבים, שכן אין לכך הסבר מספק. מנגד, לא יצאנו מאוכזבים מדי, כי למעשה התברר שהאחווה עצמה בסדר, ועדיין מגנה על העלובים ועל החלשים, אלא שגדלה בתוכה כנופיה קטנה שסרחה לה, והלכה לבזוז חסרי ישע.

מתוך “משחקי הכס”: עונה 6, פרק 8 (קרדיט: HBO)

הפעילות של אותה הכנופיה נגדעה בחציה על ידי סאנדור, ובחציה על ידי האחווה עצמה שכבר זיהתה את הפושעים ובחרה לטפל בהם בכוחות עצמה. כל זה טוב ויפה, אך אי אפשר להתעלם מכך שבסופו של דבר כל הטבח של ה”חברים” של סאנדור היה מין כלי עלילתי חלש, שאמור לעורר בנו אמפתיה כלפי הכלב. אבל סאנדור, עם כל גווניו האפורים-שחורים, היה מזמן כבר דמות די אהודה, ולהוסיף עוד מוות לתוך קלחת “משחקי הכס” זה כבר קל ולא נועז בכלל.

אז סאנדור שוב בריא ומשוקם, האחווה עדיין עם החבר’ה הטובים, ופתאום אחד מהאחים קליגיין יושב עם האחווה במחנה. ולשם כך הוקדשו הסצנות מהפרק הקודם? אמנם האח ריי היווה ניגוד מאד מוצלח לדרור העליון, אך בפרק זה הדרור כבר לא הופיע, ועד שהוא יופיע שוב נשכח את ריי, נשכח את ה”עדר” שלו, ונשאר עם סאנדור שכועס לו על כולם ומסתובב עם האחווה. ובקונטקסט זה, כשמסתכלים על התמונה הגדולה, מותו של ריי היה די מצער, אך לא כדמות, אלא כאלמנט עלילתי שאי אפשר יהיה לנצל שוב בשום צורה טובה.

במעלה המלך (King’s Landing), בינתיים, דברים ממשיכים להתקדם לאט. ההוצאה של מסורת ה”משפט בקרב” מחוץ לחוק היא אקט משמעותי, שמחבל בבטחון המעייף של סרסיי. נראה שהיא וקיברן גילו משהו חשוב שיעזור להם, סביר להניח שאיזשהו לכלוך על הדרור העליון. איזה מידע יכול כבר לאיים על האדם שטוען שהודה כבר בכל חטאיו? כנראה שנגלה זאת בפרק סוף העונה בעוד שבועיים. עד אז, כדאי לפקוח עין גם על מרג’רי, שבבירור כרגע משתפת פעולה עם הדת כדי לשרוד, ולא תיתן לאספסוף זועם לבזות את אחיה לוראס, שבלעדיה אין לו שום סיכוי לשרוד.

מתוך “משחקי הכס”: עונה 6, פרק 8 (קרדיט: HBO)

ג’יימי ואריה – הגיבורים האמיתיים

מי שזכו למלוא תשומת הלב של התסריטאים בפרק הם אריה סטארק וג’יימי לניסטר, שכל אחד מהם קיבל לא רק כמות מכובדת של זמן מסך, אלא גם פיתוח דמות משמעותי.

הצד של ג’יימי היה צד יחסית שקט. כל העלילה שלו קודמה כמעט ורק בדיאלוגים, אך לראשונה בעונה הנוכחית היה לג’יימי משהו משמעותי לומר, ולא מעט מזה. מצער מעט שהיוצרים לא יכלו לסמוך על הצופים מספיק כדי לתת לנו לפענח חלק מהדברים לבד. הרי ברור כבר מעונה 3 שמשהו די רציני מתפתח בין ג’יימי לבריאן – משהו מצד אחד כמעט בנאלי, כי הנה היא הנערה שרואה את הטוב שבאביר המרושע, אך גם מורכב ומעניין, עם רבדים רבים של רגשות ותהיות.

מתוך “משחקי הכס”: עונה 6, פרק 8 (קרדיט: HBO)

הפטפוטים של ברון ופודריק, שמטרתם להזכיר לנו על טיב היחסים של אלה, היו מיותרים לחלוטין, אך גם זניחים מספיק כדי לא להפריע למפגש הזה שבאמת הצליח לרגש, והוא היה טעון בסאבטקסט עצמתי. סצנת מראה לכך הייתה הסצנה בה ג’יימי הבהיר לאדמור טאלי כמה מפלצתי הוא מוכן להיות כדי לסיים את המצור בהקדם האפשרי, סצנה שבה נראה כאילו לא היה שום סאבטקסט, אך הייתה בנויה גם היא בצורה יפהפיה, ששירתה נאמנה גם את הסצנות שבאו אחריה. והמוצלח מכל היה, שבעוד שג’יימי טען באופן מופגן, וולגרי ואלים כיצד הוא גם מוכן לרצוח תינוקות בשביל סרסיי, בפועל הוא הצליח לקחת את נהרן (Riverrun) בלי קרב, בשביל בריאן.

תמוה היה מותו של בלאקפיש. האם באמת הוא נהרג, ככה, בלי שנראה את זה, או שמישהו שיקר לג’יימי במכוון? אולי משפחת פריי לקחה אותו בשבי כדי להתעלל בו, ולא סיפרה לג’יימי מחשש שיתערב? בלאקפיש היה דמות אהובה בספרים, ולכן מוות כזה, שלא על המסך, לא נראה סביר. מצד שני, בסדרה הוא דמות מאד שולית, ויתכן שבאמת הוא נהרג.

בצד של אריה היה עיקר האקשן. פצועה עוד מהפרק הקודם, היו הרבה הזדמנויות לגרום לאחרים להתערב ולהציל אותה – התסריטאים יכלו, הרי, להפגיש בינה לתיאון גרייג’וי, שנמצא בבראבוס גם כרגע, או להחזיר מהמתים את סיריו פורל אפילו, במהלך דוחה אך אפשרי, שמעריצים רבים אף ייחלו לו. ובכל זאת, נראה שקו העלילה של אריה נסגר לחלוטין בכוחות עצמו, וכל מה שעבר עליה השתלם – מטוב הלב שהיא הפגינה לליידי קריין, ועד לאימונים שלה בעוורון מוחלט.

מתוך “משחקי הכס”: עונה 6, פרק 8 (קרדיט: HBO)

ההחלטה לא להראות אותה רוצחת את חסרת הפנים שדלקה בעקבותיה, לא להראות אותה מקלפת את פניה, היא החלטה טובה. ידוע לנו שאריה אינה ילדה תמימה, הנצחון שלה הושלם ברגע שכיבתה את האור. הקרב בינה לבין הנערה היה כבר לא נחוץ, וטוב שהוא נחסך מאתנו. וליידי קריין, אגב, הייתה דמות מעניינת כבר מהופעתה הראשונה, דמות שגילינו כלפיה לא מעט סימפתיה, ומותה היה מוות “טוב” הרבה יותר מרוב המיתות האחרות שבעונה – היה זה מוות מצער, כואב ולא נעים, מוות של דמות שהכרנו, חיבבנו, דמות שמיצתה את עצמה ברובה אך גם השאירה לנו מעט רצון לעוד, ומוות ששירת מטרה נרטיבית אמיתית, מעבר ל”תראו איזה קשוח ראמזי”.

הסאגה של חסרי הפנים הסתיימה. ואולי גם זה קצת מצער, שכל העונה כולה אריה השקיע את מאמציה פשוט להשתחרר מעלילה שנכפתה עליה, אך היא גדלה והתחזקה, למדה את דרכיהם של מתנקשים אמיתיים ואף יותר מכך – ויתרה על החיים ה”נוצצים” של מתנקש, שכל קורא ספרי פנטזיה כה חולם עליהם, ובחרה לחזור הביתה, לווסטרוס, לטפל בעניינים שלא פתורים בבית אביה. ואחר כך? אחר כך אולי תגלה גם את אמריקה, שהיא תקרא לה “סטארקרוס” או “ארץ קריין”, ותגדל שם זאבים.

חזרתה של העלילה המרכזית

אם יש ל”משחקי הכס” קווי עלילה מרכזיים, אלה ודאי המתים מהצפון מצד אחד, והמסע של דאינריז מצד שני. לאחר הפסקה די ארוכה, של עונה שלמה ואף מעט יותר, מצליחה הקאליסי לחזור הביתה, וגואלת אותנו מיסוריו של טיריון, שמנסה לשעשע את עצמו, את הצופים ואת כל תושבי מירין האומללים. אם יש סיבה טובה לכך שהאדונים הגדולים החליטו לבגוד באמונו של טיריון ולתקוף את העיר למרות הסכם הסחר ביניהם, זה כי אפילו לסוחרי ובעלי העבדים נמאס לראות אותו נכשל בלהיות מצחיק.

מתוך “משחקי הכס”: עונה 6, פרק 8 (קרדיט: HBO)

בשלב הזה מאבקיי דאינריז כבר לא ממש מעניינים. ברור הרי שנקודת השפל שלה מאחוריה, וכל הסימנים מראים שהיא צריכה לבוא לווסטרוז. המלחמה עם בעלי העבדים היא משהו שהיוצרים עושים כדי לצאת ידי חובה, ואולי במטרה ליישר קו עם הספרים. נותר לנו לחכות רק שאם הדרקונים כבר תסיים עם זה, ותשוט עם ילדיה אל המערב, איפה שהופעתה הפתאומית תטרוף את הקלפים.

בפרק הבא, הנקרא “קרב הממזרים”, נראה סוף סוף את העימות המצופה בין כוחותיהם של ג’ון סנואו וסאנסה סטארק לכוחותיו של ראמזי בולטון ובני בריתו המפוקפקים. זה אפשרי לחלוטין שפרק זה יתמקד בלעדית במערכה הזאת, כך שתכינו את הפופקורן – כי התקציב הכי גדול שהיה ל”משחקי הכס” אי פעם הולך להשפך לכם על המסך בעוד שבוע.

“ממלכת החיות” (Animal Kingdom) היא סדרה חדשה של רשת TNT, המבוססת על סרט הפשע האוסטרלי בעל אותו השם מ-2010. הסרט מבוסס על משפחת פשע אמיתית ממלבורן, אך הסדרה החדשה לוקחת אותנו מארץ הקנגורו לדרום קליפורניה, סביבה יותר מוכרת לצופה האמריקאי. חוץ מזה, “ממלכת החיות” לא עושה לנו הנחות.

הסיפור

“ממלכת החיות” מתרחשת בדרום קליפורניה, בעיירת חוף חסרת שם בה נראה כי עיקר האוכלוסיה מורכבת מגולשים, נרקומנים, ואלו שהם גם וגם. לאחר שאמו של ג’יי (J), נער בן 17, מתה ממנת יתר של הרואין, הוא נאסף לחיקה של סבתו. סבתא ג’נין קודי (Janine Cody), המכונה “סמרף” (דרדס, Smurf) בפי כל מי שמכיר אותה, עוטפת את ג’יי מיד בחום ואהבה. היא מפגישה בינו לבין הדודים שלו, אחיה של אמו, אותם ג’יי לא ראה שנים רבות. ויש סיבה ששלושה גברים מבוגרים מבלים זמן רב כל כך בבית אמם – הם מתכננים ביחד שוד, אחד מני רבים, כי זה מה שג’נין והבנים שלה עושים למחייתם.

מתוך “ממלכת החיות” (תמונה באדיבות סלקום טיוי)

האחים

הבנים של ג’נין קודי הם טיפוסים מפוקפים למדי, כיאה לאנשים שמקצועם הוא שוד בנקים. קרייג (Craig) ודרן (Deran) הם זוג בליינים, שחיי היום-יום שלהם מסתכמים במסיבות בריכה, סקס מזדמן ולא מעט סמים, כשקרייג ספציפית לא אומר לא לשורה (או חמש) של קוקאין. הכל, כמובן, תחת עינה המשגיחה של אמם, שמעודדת התנהגות פרועה ככל האפשר.

בארי (Barry), המכונה “באז” (Baz), הוא סיפור אחר לגמרי. בארי נשוי +1, ובעוד שאשתו קאתרין (Catherine) נראית כלא מסכימה עם העסק המשפחתי, היא יודעת טוב מאד למי היא נשואה, ומודעת לפעילות הלא חוקית של בעלה וגיסיה. באז הוא המבוגר האחראי בחבורה, זה שמנהיג את הפעילות בשטח כשיוצאים לשוד, והמילה שלו, לפחות מבחינת ג’נין, היא זו שקובעת (אחריה, כמובן). האחים האחרים לא תמיד רואים את זה בעין יפה.

הכבשה השחורה היא אנדרו (Andrew), המכונה “פופ” (אפיפיור, Pope). פופ מפתיע את כולם כאשר הוא חוזר מהכלא מוקדם מהמצופה, לאחר שריצה כשלוש שנים מתוך שש שהוקצו לו על שוד בו הוא נתפס. המשפחה לא רק מופתעת מחזרתו, אלא כנראה גם לא שמחה כל כך לראות אותו. פופ הוא אחיה התאום של אמו של ג’יי, ונראה שהם התפוחים הרקובים, לפחות מנקודת המבט של משפחת קודי – אחת נרקומנית, השני שודד לא יוצלח וטיפוס מאד לא נעים בכללי, שמסתמן גם כבעל נטיות ברורות של מטרידן מיני.

ארבעת הבנים לבית קודי הם דמויות מעניינות כבר מהתחלה, כתובות טוב ומשוחקות נפלא. העסק המשפחתי מבטיח שלכולם יהיה אינטרס משותף, אך בד בבד הוא גם מקור לחיכוכים מסוכנים בין האחים, שעלולים להתפתח למקומות אפלים במיוחד. ולמרות האהבה הרבה שאמם מפגינה, נראה שג’נין לא תנסה לעצור עימותים ביניהם. לפעמים נדמה שהיא אפילו מעודדת את זה.

נכד וסבתו

אלן בארקין, מתוך “ממלכת החיות” (תמונה באדיבות סלקום טיוי)

ג’נין “סמרף” קודי משוחקת על ידי אלן בארקין (Ellen Barkin), מקרה נוסף של שחקנית קולנוע ותיקה שמגיעה לטלויזיה. לכן זה לא מפתיע שבארקין פנטסטית בתפקיד. ג’נין היא דמות ממש לא פשוטה – היא אמא תומכת, סבתא אוהבת והמוח מאחורי משפחת הפשע המצליחה והמסוכנת ביותר בסביבה.

ההופעה שלה על המסך תמיד נעה בין חמה ותומכת למפלצתית, עם אופי של ספק אמא אווזה, ספק מטרונית של בית בושת. עבריינית שלא שוכחת שהיא אמא, אשה מבוגרת שלא שוכחת שהיא סקסית, הנוכחות של ג’נין תמיד מורגשת, מבלי שהיא תמלא את החלל בשצף של מילים כמו הבנים שלה. היא נהנית מסמול-טוק, אך כל מה שצריך הוא ליטוף אחד קטן כדי לדעת שאמא מרוצה, או מבט קפוא כדי לראות שאמא מאוכזבת.

אלן בארקין, מתוך “ממלכת החיות” (תמונה באדיבות סלקום טיוי)

את ג’יי, היתום הטרי וגיבור הסדרה, משחק פין קול (Finn Cole) מ”כנופיית ברמינגהם” (Peaky Blinders). יליד 1995, קול לא מבוגר בהרבה מהדמות אותה הוא מגלם, ולנער המוכשר הזה יכול להיות עתיד מרהיב בטלויזיה. הוא נכנס לתפקיד בעייתי – משוט הפתיחה הראשון של הפיילוט הנער כבר בטראומה. הוא זה שמצא את אימו על הספה, מול הטלויזיה, ללא רוח חיים, וביממה אחת בלבד עוברת עליו סדרה של טלטלות, כאשר הוא מתייחד מחדש עם משפחה שהוא כמעט ולא הכיר, וכנראה לא במקרה, כי אמו דאגה לכך שהוא לא יפגוש את משפחתה.

אם להאמין לשכניו הדואגים, עדיף להיות עם אמא נרקומנית מלהיות מקושר לסמרף והבנים שלה, ובהדרגה אנחנו מגלים שאכן כך הדבר. אנו רואים שג’יי חכם, נעים ובגדול בחור טוב לב, וסמרף רואה את זה גם היא, ושוב קשה שלא להעריך אותה על זה שהיא רוצה להרחיק אותו מהפעילות המשפחתית. מנגד, כאשר היא מראה את פרצופה האמיתי, נהייה ברור שהיא פשוט רואה אותו כילד, ואם ירצה להוכיח שהוא גבר, סביר מאד שהמבחנים של סמרף יהיו הקשים והאכזריים ביותר.

סדרת מופת בהתהוות

“ממלכת החיות” תהייה, לפחות בעונתה הראשונה, סיפור מסע פנימי מצמרר ומורט עצבים של נער שהפכו עליו את עולמו, ושאבו אותו ממאורת סמים למפקדה של שודדי בנקים חסרי עכבות ומצפן מוסרי, עם לא פחות שלדים בארון מלדמויות מ”חסרי בושה”(Shameless, שמאחוריה עומד, אגב, אותו מפיק). על ג’יי מוטלת משימה – לשמור על צלם אנוש, ולמצוא את האמת שלו בתוך הקרשים של החיים שלו. לפי כל הסימנים, הצפיה שמצפה לנו בהמשך העונה תהייה חריפה ומרתקת.

הסדרה תעלה לשידור בסלקום TV ביום שני, ה-20.6.

תם ונשלם פרק 9 של משחקי הכס, הפרק שמסורתית הוא הגדול ביותר בכל עונה. במקרה הזה מדובר, כנראה, בפרק הגרנדיוזי ביותר בתולדות הסדרה, עם איכות הפקה שיש סרטים גדולים שלא זוכים לה. “קרב הממזרים”, כשמו, מציב זה מול זה שתיים מהדמויות האהובות ביותר בסדרה. אך כדי להגיע אליהן, יש כמה פינות שצריך לסגור בדרך.

מקפלים את דאינריז

הפרק מתחיל בשדה קרב, אך לא בקרב מחוץ לווינטרפל, אלא במירין, עיר העבדים לשעבר של דאינריז. מה שחשדנו בסוף הפרק הקודם התברר כנכון לחלוטין – למתקפת האדונים על מירין יש פונקציה אחת ואחת בלבד, והיא לסגור את עלילת העבדים של דאינריז במפגן ראווה של אש דרקונים וחרבות דותראקיות. העלילה של דאינריז נבנתה בהדרגה, אך כעת אין לוייס ובניוף, כותבי הסדרה, זמן או סבלנות להתעסק בזה יותר, וגם לנו, לצופים, זה כבר נמאס לחלוטין.

ללא כל הכוונה ממרטין, שספריו מאחרים לבוא, לבניוף ווייס כבר אין מה לעשות בפירמידות. מה יש להם? תקציב ללטאות מעופפות. וזה אכן מפגן הדרקונים הכי מרשים ומספק שכבר יצא לנו לראות. קצת חבל, שעלילה שנבנתה במשך כשלוש עונות איבדה את הפואנטה, וקצת עצוב שכבר עונה שלמה הם גוררים את הסגירה של הסיפור הזה, שבבירור הם לא רצו עוד לספר, אך אי אפשר שלא להתפעם מהמראה של שלושת האחים-הדרקונים מתאחדים ומציתים ספינה (שמלאה בעבדים, אגב, אבל נו מילא, הם יסלחו ל-Mhisa שלהם).

מתוך “משחקי הכס”: עונה 6, פרק 9 (קרדיט: HBO)

בסצנה הבאה אפשר לראות כבר את תיאון ויארה גרייג’וי מופיעים כקסם מול אם הדרקונים, ומציעים לה משהו חדש – לא את נאמנותם, ולא את שירותיהם, אלא ברית צבאית-אסטרטגית, הסכם חלוקה לאדמות שיכבשו ביחד כאשר צבאותיהם ינחתו חזרה בווסטרוז השבורה.

הייתה זו סצנה מיוחדת, בה לראשונה דאינריז דיברה עם מישהי בגובה העיניים, וחתמה הסכם שנחתם בין שוות, ולא כלל כיבוש, כניעה או רצח. ולחיצת היד עם יארה? אפילו מרגשת.

מתוך “משחקי הכס”: עונה 6, פרק 9 (קרדיט: HBO)

חזק בבימוי, חלש בכתיבה

“קרב הממזרים” הוא פרק בעונה השישית של הסדרה, ויש בו לא מעט ממה שמאפיין את רוב העונה הזאת – אין שום חומר מקור שהוא יכול להתבסס עליו, והכתיבה של היוצרים היא לא עקבית באיכותה גם כאן, כשרוב רובה סביר ולא יותר. בצד של הבימוי, זה פרק שבנוי, ערוך ומשוחק לעילא ולעילא. ראשית, מדובר בפרק היקר ביותר בהיסטוריה של הסדרה, ואחד מהפרקים היקרים ביותר שהופקו בטלויזיה אי פעם, כנראה. אמנם לשפוך כסף על המסך לא הופך משהו לטוב יותר מעצם התקציב, אך בפרק זה נראה שכל פרוטה הלכה למקומות הנכונים – מהתלבושות ועד לאחרון הניצבים, כל אלמנט בפרק תפקד מעל ומעבר למצופה.

הקרב עצמו היה הקרב הארוך ביותר מכל קרבות הענק שהיו ב”משחקי הכס” עד עכשיו, אך באף שלב הוא לא הרגיש ארוך מדי או מיותר באיזושהי צורה. מרשימה במיוחד היתה הקריצה לקרב קאנאי, בו חניבעל הקיף את הצבא הרומי בצבאו, כפי שראמזי הקיף את כוחותיו של ג’ון. ההשואה קצת התבזבזה, כיוון שבמקרה של קאנאי היה זה הצבא הקטן יותר שהקיף את הצבא הרומי הגדול, וכאן התפקידים היו לגמרי הפוכים, אך זה דיון לדקדקנות היסטורית שאין לה כאן מקום, וכך או כך נוצר אחד הדימויים הויזואליים החזקים ביותר של הסדרה כולה, וקיבלנו שוט עליון יפהפה שיזכר לדורות כאחד מהרגעים החזקים ביותר בטלויזיה.

מתוך “משחקי הכס”: עונה 6, פרק 9 (קרדיט: HBO)

מה שמצער יותר זה לא עצם השימוש הלא נכון בעקרון מאחורי קרב קאנאי, אלא שאם היה זה ג’ון שהיה מקיף כך את צבאותיו של ראמזי היה זה מעניין יותר, וגם מונע את ההתערבות המעיקה של צבאות בית ארין, שהופיעו מהאופק כמו גנדלף והרוהירים ברגע האמת ונצחו בשביל ג’ון את כל המלחמה.

כפי שכבר שיערנו, פטיר באיליש הוא סוג של מכשף, שיכול לנייד לא רק את עצמו, אלא גם צבאות ענק למרחקים ענקיים. רק שהוא לא, ואלה שוב התסריטאים שמתעלמים לחלוטין מהגיאוגרפיה של ווסטרוז, ארץ עצומת מימדים שהולכת ומתכווצת עם כל עונה שעוברת, ובקרוב אדם בווינטרפל יוכל לנפנף  מהחלון לפירמידה של מירין.

מביך במיוחד לראות את סאנסה עומדת לצד באליש, מחייכת, מרוצה מעצמה כיוון שהנה היא הביאה את הצבא המנצח. זה רגע אפי ויפה שמאחוריו עומדת תסריטאות כה עצלה ורשלנית, שהיא מפתיעה אפילו בעונה הזאת – שכן אם סאנסה החליטה לזמן את באליש וכוחותיו למרות התנגדותה מקודם, מדוע לא סיפרה על כך לג’ון, ושלחה אותו למוות ודאי כמעט בזמן שהיא לבד הלכה לפגוש את גנדלף?

סאנסה סטארק ולורד באיליש מתוך “משחקי הכס”: עונה 6, פרק 9 (קרדיט: HBO)

לשם מה במהלך כל העונה (ובמיוחד בפרק זה) היא נבנתה כדמות שהתפתחה והתבגרה, אם בסופו של יום היא מחביאה מאח שלה פרטים כה עקרוניים לקרב? צועקת עליו שאין לו חיילים, כשהיא עצמה מחביאה בשרוולה את הצבא היחידי שלא נגעו בו במשך כל המלחמה הזאת? ברור שכל זה נעשה לשם אפקט ה”ואוו”, כדי להפתיע את הצופים, אך אי אפשר להתעלם מהאווילות של כל הסיטואציה, שמעכירה משמעותית פרק שהיה בנוי באופן כמעט מושלם.

סיבה אחרת שבגללה ג’ון לא יכל להיות זה שמוביל את המהלך המנצח, היא שהוא בחר להיות בצד המפסיד ברגע שהוא נתן לראמזי להשפיע עליו. וזה לא דבר מפתיע, כי ראמזי, בהופעתו האחרונה, השתמש בכל אחד ואחד מהכישורים יוצאי הדופן שלו, והשתמש בהם כמו שהוא לא השתמש בהם מעולם.

פרידה מאיוון רהון

איוון רהון (Iwan Rheon), המגלם את ראמזי בולטון, הוא אחד מהשחקנים הטובים ביותר ב”משחקי הכס”, והשחקן החזק ביותר בפרק החדש. מותו של ראמזי אינו אירוע מצער, אך הסדרה בלי רהון תהייה סדרה שונה כבר. ב”קרב הממזרים” ראינו את כל מה שיש לראמזי להציע, ונפרדנו ממנו כהלכה. הוא היה, ללא ספק, הכוכב המרכזי של הפרק.

בכל רגע ורגע ראמזי היה מושלם ומעורר חלחלה – היהירות בה הציע לג’ון להכנע ולתת את סאנסה ל”בעלה החוקי”, האושר הדוחה בעיניו כאשר שיחק עם ג’ון וריקון משחק מכור מראש, המבטים שלו צופה בשדה הקרב ומתמוגג מהנצחון המייסר והאיטי שלו, והתיגר הפתאומי שהוא קרא על ג’ון, בידיעה שגם עכשיו, כשג’ון בצד המנצח, הוא לא יתן פקודה לירות בראמזי.

ראמזי בולטון וריקון סטארק מתוך “משחקי הכס”: עונה 6, פרק 9 (קרדיט: HBO)

וגם בסוף, כפות אל הכסא, שבור ומדמם, הוא עוד לעג לסאנסה, שמשהו ממנו ישאר איתה תמיד. והוא צדק, כי סאנסה הקטנה, סאנסה שאוהבת לרקום ומאמינה שמלחמות זה לבנים, עמדה והסתכלה כיצד כלבים אכלו את ראמזי, והחיוך שלה בסוף הוא תוצאה של אכזריות שהיא למדה ממנו, המורה מספר אחת לכך בכל שבע הממלכות.

לפעמים כל מה שצריך כדי לעורר דרמה זה נבל מוצלח, וב”קרב הממזרים” לא היה אף רגע בו לא הרגשנו כמה חשוב הנצחון הזה של ג’ון, כי כשהוא עומד מול ראמזי הוא לא עומד רק מול ממזר חצוף שמטיח את הלגיטימציה המפוקפקת שלו בפני אויביו, כאילו הוא שכח שהוא עצמו היה ממזר חסר שם עד לא מזמן; כשג’ון עומד מול ראמזי הוא עומד מול התהום, מול הקצה של היכולת האנושית להביע אכזריות ורוע שטניים וחסרי רסן. והנצחון היה מתוק, מתוק כפליים בשל כל התלאות שג’ון עבר בפרק זה בלבד, ושבעתיים בגלל שהפרצוף הנאלח והנאה הזה של ראמזי קיבל אגרוף על כל אחת מהפעמים בהן פיללנו למותו האלים והסופי.

מתוך “משחקי הכס”: עונה 6, פרק 9 (קרדיט: HBO)

כבר לא אותה “משחקי הכס”

“קרב הממזרים” היה פרק מרהיב ויוצא דופן. הוא גם הוכיח משהו שכבר חשדנו בו לפני כן – חלק ממה שהפך את “משחקי הכס” למיוחדת אבד, וכנראה שלא יחזור. “משחקי הכס” הייתה סדרה יוצאת דופן, כיוון שמעבר לסקס, האלימות, ועשרות הדמויות שקשה לבטא את שמן, היא סיפקה משהו נוסף, לא טריויאלי כלל – משמעות.

מה שהתפרש לפעמים כאפקט שוק ותו לא, היה למעשה בנייה מדוקדקת וזהירה של ציפיות ושבירתן. ואם ניזכר בדיעבד בכל אחת מהמיתות הגדולות והמשמעותיות במשחקי הכס, נראה בבירור מה עומד מאחוריהן: חוש מפותח מאד של צדק. כשאדארד סטארק איבד את ראשו, היה זה מכיוון שהוא עמד על עקרונותיו גם כאשר היה צריך לפעול מהר יותר ולא להזהיר את אויביו על כונותיו; רוב סטארק ומשפחתו נרצחו בחתונה שלא צריך היה ללכת אליה מלכתחילה; אוברין מרטל ניצח את “ההר”, אך התרברב יותר מדי ושילם על כך גם בחייו, וגם בחפותו של טיריון.

מה שנגזר מכך הוא שג’ון סנואו, ברגע שנכנע למשחק האכזרי של ראמזי, צריך היה לשלם על כך, ולשלם ביוקר. אלא שהוא שרד את קרב הממזרים, ולא בזכות עצמו, אלא בזכות מלאך שומר מהבקעה, שבא ברגע הנכון להציל את הצופים מצער ויגון שכבר חווינו בסוף העונה הקודמת. “מה שמת לא ימות עוד”, וזה הוגן, כי להרוג את ג’ון שוב מחדש יהיה חסר תועלת בשלב זה של הסיפור, אך טעויות בסדר גודל שכזה תמיד נושאות איתן מחיר, והחיים הם לא התשלום היחידי. אבל נראה שג’ון לא שילם דבר, מלבד מותם של חיילים רבים שגורלם נגזר גם ככה.

מתוך “משחקי הכס”: עונה 6, פרק 9 (קרדיט: HBO)

גם ריקון, שמותו היה צפוי, היה רק טריגר לטעות של ג’ון, ולא התוצאה שלה. כפי שסאנסה כבר אמרה בחכמתה המפתיעה, אל ריקון יש להתייחס כמת. היא, בניגוד לג’ון, לא הייתה עושה את הטעות שהוא עשה, ולא שילם עליה כלל. עונה זו הראתה לנו שלמוות אין עוד משמעות, עם לא מעט מיתות לגמרי סתמיות, ודווקא כשמגיע הזמן לשלם מחיר אולטימטיבי, פתאום אין מי שישלם לאיש המעבורת.

ואין זה אומר ש”משחקי הכס” כבר לא סדרה טובה, אבל היא לא הסדרה לשמה אנחנו מתכנסים מדי שנה במשך עשרה שבועות מורטי עצבים. היא נהייתה סדרה פשוטה יותר, שהדמויות שלה כבר לא נותנות מקום למחשבה, והשלכות מעשיהן לא נמדדות בערכיות, אלא ברייטינג וסיפוק מעריצים.

בעונה השביעית (שיתכן ותהייה האחרונה) נראה הרבה סגירות מעגלים – נראה את דאינריז מגיעה לווסטרוז עם דרקונים, את המתים מהצפון פולשים, ומאבקים גדולים ועוצרי נשימה יתרחשו בכל רחבי שבע הממלכות, כשבמרכז יהיו דמויות קשוחות וסקסיות שאנחנו רגילים ואוהבים לראות. וזה יהיה יפה, וזה יהיה מרהיב, וזה יהיה שווה צפיה, אך חוץ מריגושים זולים, כבר לא נראה הרבה שם.

בפרק הבא, יסגרו הקצוות העיקריים מהעונה הזאת ויפתחו נקודות חדשות לעונה הבאה – כשדאינריז תבין שהיא נכנסת לפוליטיקה שונה, המשפט של לוראס וסרסיי יתרחש סוף סוף, ומליסנדרה תיחשף כרוצחת של ילדה תמימה. הפרק הגדול אולי מאחורינו, אך הריגושים עוד לא נגמרו.

לעדכונים נוספים בתחומי הטלויזיה והקולנוע בקרו בעמוד הפייסבוק החדש שלנו – לחצו כאן למעבר.

חברות ההפקה Paramount TV ו-Anonymous Content רכשו את הזכויות לסדרת טלויזיה המבוססת על משחקי הוידאו מסדרת Battlefield של Electronic Arts. זה יהיה הנסיון הראשון של שתי החברות להיכנס לשוק האדפטציות למשחקי הוידאו, שמתחיל לתפוס תאוצה לאחרונה. את הסדרה יפיקו אשלי זלטה (Ashley Zalta) ומייקל שוגר (Michael Sugar), שהפיק את הסרט זוכה האוסקר ספוטלייט (Spotlight).

שוגר מרוצה מאד מהרכישה. “ל-Battlefield יש קהל מעריצים מובנה גדול ונלהב, כך שמדובר בקניין רוחני מאד יוקרתי כשמכוונים לעיבוד ארוך-טווח“, הוא אמר בראיון ל-Deadline. “יחד עם EA ו-Paramount TV אנחנו [Anonymous Content] נפיק סדרת Battlefield טלויזיונית שתהייה מחוייבת לאותה צורת סיפור עשירה שהפכה את המשחק להצלחה כה גדולה לאורך כמעט 15 שנים“.

סדרת Battlefield כוללת משחקי יריות מגוף ראשון המפותחים על ידי EA DICE ומופצים על ידי Electronic Arts. הם ידועים בעיקר בזכות המצב מרובה המשתתפים שלהם, שמאפשר לשחקנים חופש פעולה גדול מאד, עם מגוון רחב של נשקים, כלי רכב וכלי טיס שניתן להפעיל במפות ענקיות.

המשחקים הציגו כבר תקופות רבות, הכוללות את מלחמת העולם השנייה, מלחמת ויאטנם ואף לוחמה עכשווית. המשחק הבא, Battlefield 1, צפוי לצאת לקראת סוף השנה ויהיה המשחק הראשון בסדרה שיתרחש במלחמת העולם הראשונה. עוד לא ידוע באיזו תקופה תתרחש סדרת הטלויזיה.

כנס קומיק-קון סן דייגו יגיע רק בשבוע הבא, אך עוד לפני שייפתח, מתחילים לזרום הטיזרים לסדרות שונות לקראת חזרתן למסך והופעתן בכנס. קומיק-קון ייערך בין יום חמישי, ה-21 ביולי ועד יום ראשון ה-24 ביולי, כאשר יום לפני פתיחתו צפוי יום מקדים (רביעי, 20 ביולי) בו ככל הנראה נתחיל להיחשף לטריילרים של סדרות וסרטים שונים העתידים להגיע בעתיד הקרוב.

אזהרת ספויילר: כתבה זו כוללת ספויילרים עבור העונות הקודמות של “המתים המהלכים”, “הברק (פלאש)” ועוד

המתים המהלכים – עונה 7

אחת מהסדרות הגדולות כיום בטלויזיה הינה “המתים המהלכים”, שבאוקטובר הקרוב תיכנס לעונתה השביעית. רשת AMC, המפיקה את הסדרה, פירסמה השבוע תמונת טיזר חדשה בה ניתן לראות את דמותו של נייגן עומדת מעל 11 דמויות ותיקות מהסדרה. יחד עם התמונה, שפורסמה בחשבון הטוויטר של AMC, הופיע הכיתוב הבא (בתרגום חופשי לעברית): “אן דן דינו. אני בוחר בך“.

הנה התמונה המלאה (לחצו להגדלה):

טיזר ל”המתים המהלכים” עונה 7 (תמונה: AMC)

דמותו של נייגן, אותה מגלם ג’פרי דין מורגן (Jeffrey Dean Morgan), הוצגה על המסך בפעם הראשונה בסוף העונה השישית, שנחתמה עם השאלה הגדולה: במי מוותיקי הסדרה ייבחר נייגן להכות עם מחבט הבייסבול הגדול שלו.

בנוסף, חשפה AMC לצד תמונה זו כי הטריילר הרשמי לעונה 7 של “המתים המהלכים” ייחשף ביום שישי, ה-22 ביולי.

שחקן חיזוק לשרלוק הולמס בעונה 4

העונה הרביעית לסדרה “שרלוק” בכיכובו של בנדיקט קמברבאץ’ לא צפויה להחל בקרוב, כאשר תאריך היעד הנוכחי להשקתה עומד כרגע על שנת 2017. רשת BBC, המפיקה את הסדרה, חשפה כי “שחקן” חדש יופיע לצד שרלוק הולמס בעונה הרביעית. מדובר בכלב דם (Bloodhound), המסוגל לאתר בני אדם באמצעות חוש ריח מפותח.

שרלוק הולמס עונה 4 (תמונה: BBC)

קמברבאץ’ זכה לאחרונה להופיע כאחד המועמדים לזכיה בפרס האמי עבור תפקידו בפרק המיוחד שנעשה לאחר סיום העונה השלישית של “שרלוק”, העונה לשם “Sherlock: The Abominable Bride”. הסדרה עצמה מועמדת ב-6 קטגוריות שונות לזכיה בפרס האמי.

קיד פלאש

סדרת גיבורי העל “הברק” (The Flash) של רשת CW תחזור לעונתה השלישית באוקטובר הקרוב, אך ברשת לא ממתינים וחושפים כבר כעת כי דמותו של וולי ווסט תקבל את השדרוג הצפוי ל”קיד פלאש” בעונה החדשה. לא מדובר בהפתעה גמורה, שכן ווסט ידוע כ”קיד פלאש” מחוברות הקומיקס של “הפלאש” מבית DC.

בתמונות החדשות שפירסמה רשת CW ניתן לראות את קיינן לונסדייל (Keiynan Lonsdale), המגלם את וולי ווסט בסדרה, בתלבושת המלאה של “קיד פלאש”.

קיד פלאש (תמונות: CW)

כאחת מההפתעות בכנס סן דייגו קומיק-קון, הציגה מארוול (Marvel) סדרה חדשה שמופקת יחד עם ערוץ FX של רשת פוקס (Fox). הסדרה החדשה תקרא “ליגיון” (Legion) ותעקוב אחרי הגיבור בעל אותו השם מעולמות הקומיקס של מארוול. מהטריילר ניתן לראות שדייוויד הולר (David Haller) מאובחן עם פיצול אישיות. בעוד שהוא עצמו כנראה לא מודע לחלוטין לכל המתרחש, המטפלים שלו יודעים שהוא מוטאנט עוצמתי, ומנסים לפצח אותו בזהירות רבה.

בקומיקס הולר הוא בנו של צ’ארלס אקסבייר (Chares Xavier), מקים האקס-מן, ואישיותיו השונות נותנות לו גישה לכוחות שונים. הוא אחד מהמוטאנטים החזקים ביותר בעולם, ופיצול-האישיות שלו גורם להיות לא יציב, כך שהוא לא תמיד בצד של ה”טובים”. מארוול כבר הודיעה שהסדרה החדשה לא תתחבר לסרטי אקס-מן בשום צורה. כרגע לא ידוע אם תהיה מחוברת לסדרות מארוול אחרות, או שתעמוד לחלוטין בפני עצמה.

את דייוויד הולר ישחק דן סטיבנס (Dan Stevens) מ”דאוונטון אבי”, והסודרה תכתב על ידי נוח האוולי (Noah Hawley), היוצר של סדרת המופת “פארגו”. לצד סטיבנס ישחקו רייצ’ל קלר (Rachel Keller), ג’ין סמארט (Jean Smart), קייטי אסלטון (Katie Aselton), ג’רמי האריס (Jeremy Harris), אמבר מידהאנטר (Amber Midhunter), ביל אירווין (Bill Irwin) ואוברי פלזה (Aubrey Plaza).

זוהי ההכרזה השניה על סדרה שמארוול תפיק יחד עם פוקס, לצד סדרת אקס-מן שתופק ותכתב על ידי מאט ניקס (Matt Nix), יוצר “סוכן מחוק”.

אין עדיין תאריך יציאה ל”ליגיון”, אך היא צפויה לצאת בתחילת 2017.

שבוע עמוס במיוחד בתחום הטלויזיה נחתם עם לא מעט חדשות אודות העונות החדשות של כמה מהסדרות להן חיכינו, ביניהן דיווחים ומידע חדש אודות מראה שחורה (Black Mirror), אימה אמריקאית (American Horror Story), מלכות הצעקה (Scream Queens), בנות גילמור (Gilmore Girls) וסופרגירל (Super Girl).

עונות חדשות לסדרות נטפליקס

תשעה חודשים עברו מאז למדנו לראשונה כי נטפליקס תפיק פרקים חדשים לסדרת ה-Sci-Fi הבריטית “מראה שחורה” וכעת נחשף התאריך בו תחל העונה החדשה. בהודעה ששיחררה השבוע נטפליקס צוין כי העונה השלישית של הסדרה תהיה זמינה החל מה-21 באוקטובר דרך שירות נטפליקס בכל העולם.

העונה החדשה תכלול 6 פרקים (ולא 12 כפי שהוצהר בעבר), כאשר אחד מהם נכתב על-ידי דן טרכטנברג, שביים את הסרט “10 קלוברפילד ליין”. הפרק שיכתוב טרכטנברג יהיה במבנה של משחק מחשב. פרק נוסף בעונה החדשה נכתב במשותף על-ידי ראשידה ג’ונס (“מחלקת גנים ונוף”, “אנג’י טרייבקה”) ומייקל שור, אחד מהיוצרים של הסדרות “ברוקלין תשע-תשע” (נו, אתם יודעים מי זה – מוז, הדודן של דוויט מ”המשרד”). פרק זה יעסוק בסאטירה על הזהות בעידן הרשתות החברתיות.

עונה נוספת שתפיק נטפליקס תהיה השמינית בסדרה הותיקה “בנות גילמור“, זו תחזור לאוויר עם 4 פרקים בני 90 דקות כל אחד. כל פרק יציג עונה אחרת בשנה ומכאן שמה של העונה החדשה: “שנה בחיי בנות גילמור”. רוב הדמויות יחזרו לעונה החדשה, אותה יובילו לורן גרהאם, בתפקיד לורליי גילמור ואלקסיס בלדל בתפקיד רורי גילמור. מליסה מקארתי (“מכסחות השדים“) תשוב גם היא לככב כ”סוקי”.

מלכות הצעקה חוזרות לעונה שניה

קומדיית האימה “מלכות הצעקה” (Scream Queens) תחזור לעונתה השניה ב-20 בספטמבר בערוץ Fox (בישראל משודרת הסדרה בערוץ “יס דרמה”), ותציג את ה”שאנלס” בבית חולי הנפש שנרכש על-ידי קאתי מאנץ’, אותה מגלמת ג’יימי לי קרטיס.

בעונה החדשה ימשיכו אמה רוברטס (“משחקי חובה”) בתפקיד שאנל אוברלין, ליאה מישל (“GLEE”) בתפקיד הסטר, קיקי פאלמר וניסי נאש, אליהן יצטרפו גם מספר שחקנים חדשים, ביניהם ג’ון סטאמוס, קולטון היינס וטיילור לאוטנר.

סופרמן מגיע לסופרגירל

לפני מספר חודשים למדנו כי רשת CW תקבל לחיקה את הסדרה “סופרגירל”, שעונתה הראשונה שודרה ב-CBS, לכבוד העונה השניה. העונה החדשה צפויה להציג לראשונה את דמותו של סופרמן\קלארק קנט כבר בפרק הפתיחה, כאשר את דמותו יגלם טיילר הוכלין (“זאב צעיר”).

בתמונה שפורסמה לקראת חזרתה של הסדרה בכיכובה של מליסה בנויסט (Melissa Benoist) ניתן לראות לראשונה את סופרמן לבוש בתלבושת החדשה שעוצבה עבור הסדרה עומד לצידה של סופרגירל.

תמונה: Warner Bros

עונה 6 לאימה אמריקאית

רשת FX האמריקאית פרסמה מספר טיזרים מצמררים לקראת העונה השישית של הסדרה “אימה אמריקאית”, שתשודר בערוץ החל מה-14 בספטמבר (בישראל משודרת הסדרה בערוץ yes Oh).

ליידי גאגא, שהופיע לראשונה בעונתה החמישית של הסדרה, “אימה אמריקאית: המלון”, ותחזור להופיע גם בעונה השישית, פרסמה בחשבון הטוויטר שלה את כל הטיזרים בזה אחר זה בסרטון שאורכו כדקה וחצי, צפו:

Check out all of the new teasers revealed so far for American Horror Story Season 6! #AHS6 pic.twitter.com/YroRSr8JN6

— Lady Gaga (@gagamonster96) July 28, 2016

רימייק לסדרת הפולחן “מקגייבר” (MacGyver) צפוי לעלות ברשת CBS בקרוב, ולכבוד היציאה המתקרבת הרשת שחררה טריילר שמכיר לנו את הסדרה והדמויות.

קריאה נוספת: מקגייוור חוזר למסך הטלויזיה בחידוש של CBS

“מקגייבר” המקורית משנות ה-80 הייתה סדרה על על הסוכן החשאי מקגייבר, שהיה פציפיסט, ועל כן לא היה לוקח נשק לשום משימה. בכל פרק היה עליו להתמודד עם איום שמסכן את האנושות כולה, ומכל צרה הוא היה נחלץ בעזרת חשיבה מהירה ויכולת אילתור שאין שני לה.

הטריילר החדש מראה לנו מיד מההתחלה שהסדרה החדשה היא סדרה עדכנית לסטנדרטים של היום, עם אקשן מהיר ולא מרוסן. לוקאס טיל (Lucas Till) מסדרת סרטי “אקס-מן” החדשים משחק את אנגוס “מאק” מקגייבר (Angus “Mac” MacGyver), איש צעיר שמקים אירגון חשאי שפועל תחת השגחת ממשלת ארצות הברית אותו, ומרוב הבחינות הוא דומה מאד למקגייבר המקורי, הן באופי והן בשיטות הפעולה שלו.

בנוסף למקגייבר עצמו, יש לו צוות מקצועי שאיתו הוא עובד. ג’ורג’ אידס (George Eads) מ-CSI משחק את ג’ק דלטון (Jack Dalton), חייל המיומן בשיטות לוחמה שונות, שנותן למקגייבר את הגיבוי שהוא צריך כשכדורים מתחילים לעוף; ג’אסטין היירס (Justin Hires) מגלם את ווילט בוזר (Wilt Bozer), חברו הקרוב של מקגייבר שדואג להשיג לו דברים שהוא צריך, כשהוא צריך; טריסטן מייס (Tristin Mays) מ”יומני הערפד” משחקת את ריילי דייויס (Riley Davis), ההאקרית בצוות; וסנדרין הולט (Sandrine Hoult) מבית הקלפים משחקת את פטרישה ת’ורנטון (Patricia Thornton), האחראית על מקגייבר מצד הממשלה.

הפרק הראשון בסדרה צפוי לעלות לשידור ב-23 לספטמבר הקרוב ברשת CBS האמריקאית.

עשרים וארבע שנים עברו מאז ש"מקגייוור" (MacGyver) המקורית ירדה מהמסך. לאחר שבע עונות פופולריות מאד הסתיימה הסדרה על הפיזיקאי הפציפיסט שמעדיף להשאיר את האקדח בבית ולהרכיב פתרונות משוכללים מכלים יומיומיים. השם מקגייוור הפך מאז לשם-דבר בפני עצמו, דימוי של סוג ספציפי של גיבור יצירתי ומתוחכם. כעת חוזר מקגייוור למסך בסדרת רימייק חדשה, ואנחנו לא יכולים שלא לשאול – מישהו צריך את זה בכלל?

הצוות

אנגוס מקגייוור (Angus MacGyver), המכונה בקיצור "מאק", הוא סוכן צעיר ואנרגטי בסוכנות ה-DXS הבדיונית, אותו משחק לוקאס טיל (Lucas Till) מסרטי "אקס-מן". מאק עומד בראש צוות שיוצא למשימות חשאיות בעלות אופי לא פשוט – כשאי אפשר לשלוח חולייה צבאית עם רימונים ורובי סער, שולחים את הצוות של מקגייוור שיפתור את הבעיה מהר וביעילות.

לאחר משימה שמשתבשת ונגמרת באסון מאק יוצא לחופשה של שלושה חודשים. הוא נקרא חזרה לשירות על ידי פטרישה ת'ורנטון (Patricia Thornton), הבוס שלו ב-DXS, אותה מגלמת סנדרין הולט (Sandrine Holt) מ"בית הקלפים". היא זקוקה לשירותיו ספציפית, כיוון שנשק ביולוגי מסוכן מאד עשוי להגיע לידיים הלא נכונות כתוצאה מהמשימה האחרונה של מאק.

מאק קורא מיד לשותפו ג'ק דלטון (Jack Dalton), איש צבא מנוסה המספק למאק גיבוי במשימות, המשוחק על ידי ג'ורג' אידס (George Eads) מ-CSI. יחד הם מגייסים האקרית מנוסה ומסוכנת בשם ריילי דייויס (Riley Davis), המגולמת על ידי טריסטן מייס (Tristin Mays) מ"יומני הערפד", ויחד הם יוצאים להציל את העולם מנשק ביולוגי.

מתוך "מקגיוור" (תמונה: CBS)

חינני ועצלני

יש לא מעט חן ב"מקגייוור" החדשה, כבר מהפרק הראשון. ראשית, הקונספט מבדר מיסודו – גיבור שמצליח לייצר פצצות, רימונים, גאדג'טים לשיבוש מכשירי האזנה ועוד שלל דברים מגניבים מדברים יומיומיים כמו סוללות אצבע וחומרי ניקוי. בנוסף, הרעיון שבכל פרק משהו מאיים על העולם כולו הוא מיושן היום, ומודעת לזה היא פוטנציאל לסדרה מאד כיפית. הרי עלילה על נשק ביולוגי שמאיים להגיע לידיים הלא נכונות היא עלילה לסרט של שעתיים לפחות, ויכולה אף למלא עונה שלמה של "24". אך לא כך עם "מקגייוור", שמצליחה לפתור את כל הבעיה תוך כ-40 דקות ולהשאיר עוד זמן לקצת בדיחות ורגעי פיתוח דמות. נראה שיוצרי הסדרה הבינו טוב מאד את הפוטנציאל, אך לא עשו עם זה הרבה.

עם כל הכוונות הטובות והרצון לייצר טלויזיה איכותית, יש דבר אחד ש"מקגייוור" החדשה לא עושה בוודאות – היא לא מתאמצת. כלומר, היא רוצה להתאמץ, אבל מוותרת לעצמה ולקהל כמעט מיד. נראה שתהליך המחשבה של הכותבים היה שאם זה מטופש גם ככה, כל הצופים כבר יקבלו את זה ויזרמו עם הסדרה. ואם ככה הם חושבים, הם טועים טעות מרה. העלילה פשוטה ופרימיטיבית, ולא צריכה להיות יותר מזה, אך למה הדיאלוגים כל כך מאולצים? למה מאק צריך לקריין לנו כל פרט ופרט מהתכנית שלו תוך כדי שהוא מאלתר לעצמו פתרונות? ולמה לוקאס טיל כה בלתי נסבל בתפקיד?

לוקאס טיל וג'ורג' אידס מתוך "מקגיוור" (תמונה: CBS)

זה לא שטיל היה מבריק בתפקיד האבוק (Havoc) בסרטי "אקס-מן", אך היה לו קסם אישי נאיבי שאי אפשר היה להתעלם ממנו. בתפקיד מאק הוא מאולץ, מעיק ושחצן בצורה לא מחמיאה בכלל. אפשר להטיל את האשמה על התסריטאים, אך קשה להתנער מהתחושה ששחקן מוכשר יותר היה מצליח להגיש את השורות הללו בצורה טובה פי כמה.

צרה נוספת היא שלא ברור מתי "מקגייוור" מנסה להצחיק, ומתי היא רצינית. בדיחות רבות לא מצליחות אפילו לדגדג, בעוד שרגעים דרמטים מצליחים לעורר גיחוך קל, ולא מובן אם זה בכוונה או לא. צריך לציין לטובה את דמותו של ג'ק, אותה ג'ורג' אידס מצליח לשחק בצורה מושלמת, ואף על פי שעל הנייר ג'ק הוא סתם טיפוס מאצ'ו צבאי סטריאוטיפי, אידס משחק אותו נפלא ומתחבב במהרה ובקלות על הצופה. זה גורם, מצד אחד, לסצנות ולשורות שלו להיות הרבה יותר טובות, אך בו זמנית מדגיש יותר כמה חלש ולא סימפטי גיבורינו הראשי.

מתוך "מקגיוור" (תמונה: CBS)

בשורה התחתונה

"מקגייוור" מתחילה כהזדמנות מפוספסת – היא סידרה שמודעת לזה שהיא מטופשת, אך במקום לשחק עם הידיעה הזאת היא פשוט מוותרת לעצמה מראש, בתקווה שכתיבה בסגנון שנות ה-80 תעבוד לה. עם גיבור ראשי לא מעניין המשוחק על ידי שחקן שלא מצליח להקסים, כל מבנה הקלפים עליו הסדרה בנויה מתרסק לחלוטין.

זה מצער, כי דווקא יש מקום לסדרה כזו היום, שהופכת אסונות גלובאליים לבעיות אותן אדם אחד פותר עם ראש פתוח, הומור שנון ואולר שוייצרי משומן. יתכן ש"מקגייוור" תשתפר בפרקים הבאים, נקווה מאד אפילו, אך לעת עתה לא התרשמנו.

לפני ארבעה ימים עלתה הסדרה "לוק קייג'" לשירות הצפיה הישירה של נטפליקס. "לוק קייג'" היא הסדרה השלישית של נטפליקס וענקית הקומיקס מארוול, יחד עם "ג'סיקה ג'ונס" ו"דרדוויל". כעת הכריזו מארוול ונטפליקס על תאריך היציאה של הסדרה הרביעית בקבוצת הסדרות המשותפת שלהן, "איירון פיסט" (Iron Fist), שיחד עם שלוש אחיותיה תהווה את הבסיס למיני-סדרת "המגנים" (The Defenders).

גיבור "איירון פיסט" הוא דני ראנד (Danny Rand), אמן-לחימה השולט באומנות לחימה קסומה מתרבות עתיקה ומסוכנת. הוא לובש את דמותו של איירון פיסט, אגרוף הברזל, כדי להלחם בפשע בניו-יורק. העלילה של "איירון פיסט" צפויה להיות המקפצה לעלילת "המגנים", ותחשוף את האיום שידרוש את תשומת ליבם של ארבעת הגיבורים השונים והמגוונים המתרוצצים ברחובות ניו-יורק. את דני ראנד יגלם בסדרה פין ג'ונס (Finn Jones), המוכר בעיקר כלוראס טיירל (Loras Tyrel) מ"משחקי הכס".

"איירון פיסט" צפויה לעלות לשירות הצפיה הישירה של נטפליקס ב-17 למרץ הקרוב. בנוסף לארבע הסדרות הללו צפויה גם לצאת סדרת ספין-אוף למעניש (Punisher), שהופיע בעונה השנייה של דרדוויל. בהתחשב באופי של הדמות ובתוספת המאוחרת שלו יחסית לקבוצה, הוא כנראה לא יקח חלק מרכזי ב"מגנים", אך סביר שיופיע, ולו להופעה קצרה. בעבר עלו שמועות על תכניות גם לסדרות נטפליקס לגוסט ריידר (Ghost Rider), בלייד (Blade) ומון נייט (Moon Knight), אך מאז גוסט ריידר הצטרף כבר ל"סוכני ש.י.ל.ד" (Agents of S.H.I.E.L.D), ולא ידועות עדיין תכניות ספציפיות לשניים האחרים.

זה זמן רב שתוכן טלויזיוני מאיים להעפיל באיכותו ובמשיכת הקהל שלו על האיכותיים והגדולים שבסרטי הקולנוע. כתוצאה מכך, המשכורות של כוכבי הטלויזיה הגדולים, אלה שפניהם מתנוססות על פוסטרים של תכניות אירוח, סדרות ואפילו חדשות, החלו לעלות באופן חד לאחרונה. מגזין וריאטי (Variety) ערך מחקר מעמיק בנושא, והעלה ממצאים שמראים שלשחקנים מסוימים אכן משתלם יותר לעבוד בטלויזיה מבקולנוע.

שחקני הקומדיה המובילים

בתחום הקומדיה שלושה שחקנים חולקים את המקום הראשון: קיילי קואוקו (Kaley Cuoco), ג'ים פרסונס (Jim Parsons) וג'וני גלקי (Johnny Galecki) מ"המפץ הגדול" (The Big Bang Theory) מרוויחים כמיליון דולר לפרק כל אחד. זה מביא כל אחד מהם לכ-24 מיליון דולר לעונה.

קריאה נוספת: המלך החדש של הוליווד: דה רוק הוא השחקן המרוויח ביותר לשנת 2015

מיד מאחוריהם בפער לא קטן, עם סכום "צנוע" של 400 אלף דולר לפרק, נמצא דויין "דה רוק" ג'ונסון (Dwayne "The Rock" Johnson). כזכור, ג'ונסון הוכרז לפני כחודשיים כשחקן המרוויח ביותר בהוליווד. נראה שסדרתו "בולרז" (Ballers) מהווה נתח טוב מהרווחים (כ-4 מיליון דולר לעונה כולה), אך עיקר הכסף, לפחות לשחקנים בקליבר שלו, עדיין נמצא בבלוקבאסטרים.

שחקני הדרמה המובילים

בדרמה לא נראה כי יש מי שמרוויח כמליון דולר לפרק, אך המשכורות עדיין אסטרונומיות, ומפוזרות בין השחקנים בצורה שנראית, לפחות למראית עין, יותר הוגנת.

בנות גילמור: אלקסיס בלדל ולורן גראהם (תמונה: Netflix)

בראש הרשימה נמצאות כוכבות "בנות גילמור" (Gilmore Girls) לורן גראהם (Lauren Graham) ואלקסיס בלדל (Alexis Bledel), עם 750 אלף דולר לפרק כל אחת, כלומר 3 מיליון דולר לספיישל של ארבעה פרקים. הן מוכיחות שמשתלם לעשות קאמבקים בנטפליקס. מיד אחריהן, עם 525 אלף דולר לפרק, נמצא מארק הרמון (Mark Harmon) מ-NCIS, סה"כ 12.6 מיליון דולר לעונה.

את משבצת החצי-מיליון חולקים השחקנים המובילים מ"משחקי הכס" (Game of Thrones), הכוללים את פיטר דינקלג' (Peter Dinklage), לנה הידי (Lena Heady), ניקולאי קוסטר-וולדאו (Nikolaj Coster-Waldau), קיט הארינגטון (Kit Harrington) ואמיליה קלארק (Emilia Clarke). בהנחה שהחישוב הוא לפי כל הפרקים ולא רק לפי הפרקים בהם הם מופיעים על המסך, מדובר ב-5 מיליון דולר כל אחד לעונה שלמה. חצי-מיליון לפרק היא גם משכורתו של קווין ספייסי (Kevin Spacey), כוכב "בית הקלפים" (House of Cards), מה שמסתכם בשבילו ל-6.5 מיליון דולר לעונה.

הפערים עולים

עליה זו במשכורות היא סימן טוב לכוכבי הטלויזיה הגדולים, אך לא בהכרח לטלויזיה כולה. לפי הדיווחים, המשכורות של שחקני המשנה לא עולות באותו קצב ובאותם סכומים כמו משכורות הכוכבים, מה שיכול ליצור מרמור בין חברי הקאסט ולעודד שחקנים "קטנים" יותר לעזוב את הסדרות שלהם כדי להתנסות בתפקידים ראשיים בסדרות אחרות. כך או כך, לאחר ההצלחה המסחררת של סדרות כמו "משחקי הכס", "בית הקלפים" ו"שובר שורות" (Breaking Bad), לא מפתיע שהתקציבים של הסדרות ממשיכים לעלות, וחוץ מהכוכבים הגדולים, גם אנחנו מרוויחים מזה.

במהלך כנס קומיק קון (Comic Con) הנערך בימים אלה בניו יורק פורסם טיזר חדש לסדרה הבאה מבית היוצר של מארוול (Marvel) ונטפליקס (Netflix) – "איירון פיסט" (Iron Fist). סדרה זו תהייה הסדרה הרביעית מבין הסדרות של מארוול/נטפליקס, והאחרונה לפני מיני-סדרת "המגנים" (The Defenders). הטריילר אף מתייחס לזה, עם המילים "המגן האחרון מגיע" (The Final Defender Arrives).

בטיזר אנו שומעים קול לא ידוע מדבר אל דני ראנד (Danny Rand), גיבור הסדרה, אותו משחק פין ג'ונס (Finn Jones) מ"משחקי הכס". הקול מזהיר את דני מפני הסכנות הרבות שצפויות לו מרגע שיקח את זהותו של "איירון פיסט", לוחם אגדי שתפקידו וזהותו עוברת מדור לדור. כל זה מתרחש על רקע סצנות נפרדות מהסדרה, כשברבות מהן נראה שמנסים לחסל את ראנד, אך הוא מצליח להתמודד.

כמו כן, בטיזר-טריילר מופיעות כמה דמויות חשובות מהסדרה – ראשית, מאדאם גאו (Madam Gao), שהייתה דמות משנית יחסית מבין הנבלים ב"דרדוויל" (Daredevil), סדרת מארוול/נטפליקס הראשונה, מופיעה בטיזר ויתכן מאד שתהייה דמות מרכזית הרבה יותר ב"איירון פיסט". וויי צ'ינג הו (Wai Ching Ho) שוב תשחק אותה. בנוסף, השחקנית ג'סיקה הנוויק (Jessica Henwick) מופיעה בתפקיד קולין ווינג (Colleen Wing), אמנית-לחימה מוכשרת שצפויה ללוות את דאני ואף להשתלב לתוך "המגנים", יחד עם מיסטי נייט (Misty Knight) מ"לוק קייג'" (Luke Cage).

הנבל הראשי של "איירון פיסט" לא הוצג בטריילר בבירור, אך כבר ידוע שיהיה זה זאו צ'נג (Zhao Cheng), לוחם אדיר שצד את נושאי התואר "איירון פיסט" שנים רבות, ויגלם אותו לואיס טאן (Lewis Tan).

"איירון פיסט" צפויה לעלות לשירות הצפיה הישירה של נטפליקס כעונה שלמה ב-17 במרץ 2017.