התחרות על תחום התוכן מתחממת וחברות הטכנולוגיה הותיקות ממשיכות במאמציהן לייצור תכנים חדשים שיביאו אליהן צופים נוספים ויספקו עבורן מקור יציב של הכנסות. מודל התשלום החודשי הקבוע ככל הנראה יפנה את מקומו לטובת שידור התכנים ללא תשלום תוך שילוב פרסומות לפחות עבור חלק מהשחקניות בתחום, בעוד חברות התוכן הותיקות נלחמות בכל כוחן ביצרניות התוכן החדשות דרך הפקת תכנים איכותיים חדשים ויצירת פלטפורמות טכנולוגיות מתקדמות.

גוגל

ביום חמישי האחרון הכריזה גוגל כי תבצע השקעה משמעותית נוספת בתכנים, אך בניגוד להשקעות קודמות של החברה בתחום התוכן, כעת מסתכלת ענקית החיפוש על הפקת תכניות שיוצעו לכל הגולשים באתר יוטיוב בחינם, כשאלו יהיו מבוססי פרסומות. ההשקעה החדשה של גוגל מתמקדת בתכנים שצפויים להביא את המפרסמים הגדולים מהטלוויזיה היישר לרשת האינטרנט, והחברה עושה זאת דרך שילוב של כמה שמות גדולים, בהם קווין הארט, אלן דג’נרס, קייטי פרי, דמי לובאטו ואחרים.

גוגל חולשת כיום על תקציבי פרסום משמעותיים במיוחד ברשת האינטרנט וברבעון הראשון של השנה דיווחה על הכנסות של כ-21 מיליארד דולר מפרסום. את הקשר ההדוק של החברה עם המפרסמים הגדולים מעוניינים בגוגל לנצל דרך הצעה של תכנים מבוססי פרסום לכלל הגולשים בפלטפורמת הוידאו של החברה, אשר ודאי תקסום לאותם מפרסמים גדולים כאשר מדובר בתכנים איכותיים המגובים באמצעות כוכבים גדולים ומוכרים.

ההשקעה הנוכחית לא תהיה הראשונה של גוגל בתוכן. דרך יוטיוב, אותה רכשה החברה עוד ב-2006, ניסתה החברה להרחיב את היצע תכני הפרימיום על ידי תמיכה באמנים קיימים באתר, להם הציעה להפיק תכניות עבור שירות YouTube Red. השירות, אותו הציגה החברה באוקטובר 2015, הציע תכנים ומוסיקה במחיר חודשי קבוע של 10 דולרים וללא הצגת פרסומות.

שירות נוסף שהשיקה גוגל רק לאחרונה (מרץ 2017) הינו YouTube TV, זה מאפשר גישה לערוצי טלוויזיה בשידור חי כמו ABC, NBC, FOX ורבים נוספים לצד שירות VOD ואפשרות להקלטת תוכניות דרך הענן בתשלום חודשי של 35 דולרים בחודש.

פייסבוק

לרשת החברתית הגדולה בעולם יש כבר קרוב ל-2 מיליארד משתמשים, אך למרות הצמיחה, הזהיר מנכ”ל החברה, מארק צוקרברג, מספר פעמים עם פרסום דוחותיה הכספיים ברבעונים האחרונים כי הצמיחה הגבוהה שהושגה בשנים האחרונות מפרסום עשויה להצטמצם בשל חוסר מקום לשילוב פרסומות בפיד החדשות הצפוף למדי.

תחום הוידאו הוא תחום צומח גם עבור פייסבוק ובחברה ככל הנראה מעוניינים להרחיב את ההכנסות מפרסום דרך פלטפורמה זו באמצעות הפקת תכנים חדשים בהם ישולבו מפרסמים גדולים.

על פי דיווח אתר ביזנס אינסיידר, המצטט מקורות שלדבריו מכירים את תכניותיה של פייסבוק בתחום, מתכננת הרשת החברתית להפיק כמות נכבדה של כ-24 תכניות, חלקן יהיו ברמת הפקה גבוהה שעשויה להתחרות בתכני הפרימיום שמציעות כיום נטפליקס ואמזון ואילו יתר התכנים יהיו קצרים יותר (5-10 דקות) ויעודכנו מידי יום. על פי מקורות הדיווח, אישרה פייסבוק את הפקתה של תכנית שידוכים ב-VR, בה ייפגשו המועמדים תחילה דרך פלטפורמת המציאות המדומה. עוד נאמר כי בפייסבוק ינסו לגייס שורה של כוכבים גדולים שישתלבו בתכנים שתפיק החברה.

סנאפצ’ט

אפליקציית סנאפצ’ט בבעלותה של חברת סנאפ (Snap), אשר הנפיקה מניותיה לציבור מוקדם יותר השנה, מתכננת להרחיב את היצע התכנים מבוססי הפרסום גם כן. בשונה מפייסבוק וגוגל, בסנאפ לא צפויים להשתלב תכני פרימיום ארוכים, אלא תכניות קצרות שאורכן יסתכם ב-3 עד 5 דקות, כך על פי דיווח הוול סטריט ג’ורנל.

התכנים ישולבו כחלק מטאב הסיפורים (Stories) באפליקציית סנאפצ’ט, ועל פי דיווח הג’ורנל, בחברה לא מתכוונים לשלם על הפקתם, אלא לעבוד במודל של שיתוף ההכנסות מפרסום, כאשר סנאפ תקבל חצי מההכנסות מפרסום והחצי הנוסף יילך לשותפי התוכן של החברה.

ובינתיים אצל חברות התוכן

בעוד חברות הטכנולוגיה שועטות אחר תחום התוכן, מציגות יצרניות התוכן הותיקות השקעות בתכנים חדשים לצד הצעת שירותי הזרמת תוכן השקולים לאלו של נטפליקס, אמזון ואחרים. ב-HBO כבר הודיעו כי יסירו תכנים חדשים כישנים משירות הזרמת התוכן של אמזון, זאת בעוד שתי ספקיות תוכן בישראל, הוט וסלקום TV, חתמו על הסכמים לשידור תכני הרשת האמריקאית בזו אחר זו ב-8 החודשים האחרונים. HBO גם אישרה השבוע כי חתמה על הסכמים עם מספר כותבים חדשים לשם הפקת ארבע סדרות ספין-אוף בעולם של משחקי הכס.

קריאה נוספת: ב-HBO עובדים על ארבע סדרות ספין-אוף למשחקי הכס

שירות הזרמת התכנים הולו (Hulu), הנמצא בבעלות כמה מחברות הפקת התוכן הגדולות בארה”ב, בהן ABC (של דיסני), טיים וורנר, NBC (קומקאסט) ופוקס, השיק השבוע גרסת בטא של שירות הזרמת תכנים בשידור חי  המציע 50 ערוצים במחיר של 40 דולרים בחודש בארה”ב.

ב-Hulu גם עובדים על שילוב תכני מקור חדשים, כאשר לקראת סוף חודש אפריל החל האתר לשדר את הסדרה A Handmaid’s Tale, סדרה חדשה בכיכובה של אליזבת’ מוס (מד-מן) המבוססת על רומן תחת אותו שם ועוסקת בחברה חדשה ודתית שנוצרה בעקבות מלחמת אזרחים והובילה לביטול זכויות נשים ושיעבודן. הסדרה כבר חודשה לעונה שניה לאחר שידורם פרקים בודדים בלבד.

סרטי וסדרות גיבורי על הפכו כבר לעניין שבשגרה. לצד סרטים בהמשכים ועונות חדשות לסדרות ותיקות, אנו רואים גם סרטים וסדרות חדשים הסובבים גיבורי על צצים כמו פטריות אחרי הגשם. אך למרות העושר הרב בסיפורים על גיבורי על שעולים למסך, נדמה שעדיין יש משמעותית יותר גיבורים מגיבורות.

זו מגמה שמתחילה להשתנות בהדרגה, כשעוד ועוד גיבורות על מופיעות לא רק בתפקידי משנה, אלא כגיבורות של סדרות משל עצמן. לפניכם רשימה של כמה מהגיבורות המשפיעות יותר מעולמות הקומיקס, כאשר בחלק הראשון של הסדרה נעסוק בגיבורות מהעולם של מארוול (Marvel) עליהן אולי עוד לא שמעתם, ואם שמעתם, יתכן שאתם בעצם לא יודעים עליהן כלום.

שי-האלק – עוד בת-דוד של גיבור חזק מאד

ג’ניפר וולטרס (Jennifer Walters) הופיעה לראשונה ב-1980. אמנם קשה לומר שהיא נוצרה כדמות עצמאית לחלוטין, שכן סיפור הרקע שלה קשור מאד לבן דודה, ברוס באנר (Bruce Banner), הלא הוא האלק (Hulk), הענק הירוק, אך במהרה ג’ניפר הפכה לדמות משמעותית מאד בזכות עצמה.

שי-האלק (תמונה: Marvel)

ג’ניפר וולטרס הייתה עורכת דין ובת של שריף, שני מאפיינים שהופכים אנשים לפגיעים מהרגיל. היא נורתה על ידי עבריין שרדף את אביה, ונפצעה אנושות. באנר, שכבר נשא בדמו את קרני הגאמה שהופכות אותו להאלק, מצא עצמו כתורם הדם היחידי שיכל לעזור לה באותו רגע, וכך ג’ניפר וולטרס קיבלה את דמו הנגוע, ופיתחה את זהותה האלטרנטיבית כשי-האלק (She-Hulk).

מכיוון שהיא קיבלה מבאנר דם, ולא הוקרנה כולה בקרני גאמה כמוהו, הטרנספורמציה של וולטרס פחות קיצונית. כאשר היא משנה צורה גם היא הופכת לירוקה, ואף גדלה מעט פיזית, אך לא באופן קיצוני כמוהו. חשוב מכך, היא שומרת על זהותה ותבונתה, ולא מאבדת את עצמה בתוך המפלצת.

שכלה החריף, בשילוב עם האסרטיביות והביטחון העצמי המוגבר שניתנים לה בצורתה המפלצתית, הפכו את שי-האלק לגיבורה אהובה ביותר. היא לא חזקה כמו האלק, אך היא עדיין חזקה ועמידה מספיק בכדי להתמודד עם רוב האתגרים שהנוקמים מתמודדים אתם, ומעל למפגן הכוח האדיר שלה היא מצליחה גם להקניט את האויבים שלה בשנינות ועוקץ.

התנהגות זו גורמת לקוראי קומיקס רבים להשוות אותה לספיידרמן (Spiderman) ואף לדדפול (Deadpool), הידועים בכך שהם לא מסוגלים לסתום את הפה כאשר הם נלחמים באויביהם. בכל גלגוליה השונים בכמעט ארבעה עשורים היא נותרה דמות בולטת ואהודה מאד בין גיבורי מארוול, ואולי נזכה לראות אותה מתישהו גם על המסך.

קארול דנברס – ממאבטחת ל”מיס” ל”קפטן” בחמישים שנים של מארוול

קארול דנברס (Carol Danvers) לא עשתה רושם רב כאשר הופיעה בקומיקס לראשונה. היא הייתה המאבטחת הראשית במתקן של חיל האוויר האמריקאי, בו היא פגשה גיבור בשם מאר-וול (Mar-Vell), או “קפטן מארוול” (Captain Marvel), לוחם מגזע חייזרי הקרי (Kree) שהעמיד פני בן-אנוש ופעל כגיבור על באותה תקופה.

לאחר פיצוץ במתקן דנברס כמעט ונהרגה, אך ניצלה על ידי הקפטן. כעבור מספר שנים היא צפה שוב כגיבורה מסתורית, והתברר שכתוצאה מהפיצוץ חלק מהמבנה הגנטי של מאר-וול התאחה עם זה של קארול, וכעת היא בת-כלאיים, עם גנים אנושיים לצד גנים של קרי. מורשת הקרי שלה מעניקה לה כוח פיזי על-אנושי, יכולת לעוף, חוש שישי מפותח במיוחד והכי חשוב – יכולת לאגור סוגים שונים של אנרגיה ולשחרר אותם בחזרה, לעתים גם כמתקפה קטלנית.

במשך שנים רבות דנברס פעלה תחת השם “מיס מארוול” (Miss Marvel), ולפרקים הייתה חברה קבועה בנוקמים. בתקופה זו היא התבססה לא רק כגיבורת-על מרשימה, אלא גם כמרגלת, טייסת, לוחמת פנים-אל-פנים ומומחית נשק-חם. בסופו של דבר, בשנת 2012, דנברס לקחה על עצמה את השם “קפטן מארוול“, ועטתה חליפה שמזכירה יותר את חליפתו של מאר-וול, הקפטן המקורי.

גרסה זו בדיוק, גרסת קפטן מארוול, היא שמגיעה לבסוף לקולנוע – השחקנית זוכת האוסקר ברי לארסון (Brie Larson) מ”חדר” (Room) ו”קונג: אי הגולגולת” (Kong: Skull Island) תגלם את קארול דנברס בסרט “קפטן מארוול”, הסרט הראשון ביקום הקולנועי של מארוול שיוקדש לגיבורה, וצפוי נכון לרגע זה לצאת במרץ 2019.

Call me Captain Marvel. pic.twitter.com/IgqRIb9ijM

— Brie Larson (@brielarson) July 24, 2016

ת’ור – זה כבר לא שם, זה תואר

חלקכם אולי נתקלתם כבר בת’ור (Thor) בדמות אישה. האם מדובר בשינוי מין? גרסה אלטרנטיבית? הכל הרי יכול לקרות בקומיקס, ואם ת’ור הפך כבר פעם לצפרדע, אישה זה רעיון סביר מאד, בעצם. אך זה לא המקרה.

בעקבות סרטי “ת’ור” ו”הנוקמים” אנחנו כבר מכירים כיצד עובד הקשר בין ת’ור לפטיש שלו, מיולניר (Mjolnir). הפטיש קסום ומאפשר רק למי שראוי להרימו להחזיק בו, לא בשונה מחרבו של המלך ארתור. אף אדם שאינו ראוי לא יצליח להרים את הפטיש, בעוד שת’ור, שהוכיח את זכותו לאחוז במיולניר, יניף אותו כאילו כלי הנשק הקסום אינו שוקל דבר.

אך הייתה תקופה בה ת’ור לא היה ראוי, דבר ששוב קרה בקומיקס ממש לאחרונה, ב-2014. מי שכן הצליחה להרים את הפטיש היא אישה, שזהותה לא מתגלה מיד. אל הרעם המנודה מוותר על שמו, ומסביר לנושאת הפטיש החדשה שת’ור הוא תואר, ולא שם, ושעם מיולניר היא גם זו הנושאת בתואר מעכשיו.

מאותו רגע שהיא נהיית ת’ור, הוא קורא לעצמו אודינסון (Odinson), “בנו של אודין”, ומדריך אותה כיצד להשתמש בכוחותיה החדשים ובאחריות המוטלת עליה, אפילו כשאביו, אודין, לא מוכן לכך.

ת’ור (תמונה: Marvel)

בנובמבר הקרוב נראה את “ת’ור: ראגנארוק” (Thor: Ragnarok) עולה למסכים, סרט שיתמקד, כפי שאנו רואים, בנפילתו של ת’ור. האם גם כאן נראה אישה מרימה את הפטיש? לא בטוח, אבל בטריילר כבר ראינו שאשה שוברת לו אותו, ות’ור (או שמא אודינסון?) נלקח מבית אביו כדי להלחם כגלדיאטור בזירת-חלל לעיני עוד חיזרים.

סקארלט וויטץ’ – כשאמא ואבא נלחמים על המשמורת

את סקארלט וויטץ’ (Scarlet Witch) רובינו מכירים. הרי ראינו את “עידן אולטרון” (Age of Ultron) ואת “מלחמת האזרחים” (Civil War). אך בעידן אולטרון היה לה, לוונדה מקסימוף (Wanda Maximoff), אח בשם פייטרו (Pietro), המכונה “קוויקסילבר” (Quicksilver), אותו קוויקסילבר שהופיע גם בשני סרטי האקס-מן האחרונים, אך שוחק על ידי שחקן אחר והיה גם דמות שונה מאד. מבולבלים? אז בואו נעשה קצת סדר.

וונדה מקסימוף (מקור: Marvel)

בקומיקס של מארוול וונדה ופייטרו הם תאומים, ילדיו של מגנטו (Magneto), אחד מהנבלים הגדולים ביותר ביקום האקס-מן. כאשר מארוול מכרה לפוקס (Fox) את הזכויות הקולנועיות לחלק מדמויותיה, כלל המוטאנטים נכללו בחבילה, כולל המקסימופים. אך מכיוון שבאותה תקופה הם היו גם חברים פעילים בנוקמים, וונדה במיוחד, הוסכם שפוקס תקבל את הדמויות, אך מארוול תשמור גם היא על הזכות להשתמש בהן.

וכך נוצר מצב בו שתי חברות אולפנים מתחרות משתמשות באותן דמויות, אם כי בדגשים מאד שונים. כרגע פייטרו בולט יותר בסרטי פוקס, בעוד שוונדה הפכה לנוקמת מרכזית, שרק מתחילה ללמוד את כוחות עיוות-המציאות האדירים שלה.

פיטר וונדה מקסימוף מתוך “עידן אולטרון” (מקור: Marvel)

בשנות הקומיקס האחרונות, אגב, התגלה לפתע שתאומי מקסימוף לא היו בניו של מגנטו מעולם, ולמעשה הם אינם מוטאנטים, וכוחותיהם התפתחו כתוצאה מניסויים גנטיים. מהלך לא חריג במיוחד בקומיקסים של מארוול, אך יתכן מאד שמטרתו הייתה לעשות “דווקא” לפוקס, ולאפשר לקוראי הקומיקס להפסיק לחשוב על וונדה כמוטאנטית, כדי למנוע עוד בלבול בסרטי “נוקמים” עתידיים.

נטפליקס שחררה טריילר מלא לעונה 5 של “כתום זה השחור החדש” (Orange is the New Black). הטריילר לוקח אותנו מיד לארועים שלאחר סוף העונה הרביעית.

אנו רואים בטריילר שהעונה החמישית תתמקד כולה במרד האסירות בכלא ליצ’פילד (Litchfield). השחקנית דניאל ברוקס (Danielle Brooks), המגלמת את טייסטי (Taystee), חשפה בעבר שסיפור העונה החדשה יתפרס על שלושה ימים בלבד, ויהיה אינטנסיבי במיוחד. הוא יתחיל עם תחילת המרד, בסוף העונה הרביעית, ויסתיים, ככל הנראה, עם סופו, שלושה ימים אחרי.

במהלך שלושת הימים הללו, שיחולקו ל-13 פרקים, נראה כיצד האסירות מתגבשות יחד ומנסות להסביר לעולם החיצון שהיחס אותו הן מקבלות מזעזע, שהן ראויות לתנאים טובים יותר, ואנו רואים שרובן לא מצפות ואולי אף לא מעוניינות לצאת מבית הכלא ליצ’פילד – הן רק רוצות שיתייחסו אליהן בכבוד המינימלי המגיע להן, לדעתן.

מתוך “כתום זה השחור החדש” (תמונה באדיבות נטפליקס, קרדיט: JoJo Whilden)

דרמטיים ככל שיראו אירועי העונה החמישית של “כתום זה השחור החדש”, לא תהייה זו העונה בה נפרד מכלא ליצ’פילד. ג’נג’י כהן (Jenji Kohan), יוצרת הסדרה, כבר סיכמה עם Lionsgate המפיקה את הסדרה ונטפליקס המפיצה אותה שלסדרה יהיו שתי עונות נוספות, וגם זה לא בהכרח סופי.

בחודש אפריל הודלפו לרשת האינטרנט 10 מתוך 13 הפרקים מהעונה החמישית של הסדרה, זאת לאחר שהאקרים פרצו למחשבים של אחד משותפיה של נטפליקס, אולפן פוסט פרודקשן בשם סטודיו לארסון, משם משכו את הפרקים. לאחר סירובם של הסטודיו ונטפליקס לשלם כופר בתשלום מטבעות ביטקוין, כך לדברי קבוצת ההאקרים TDO שהובילה את הפצת הפרקים – הופצו אלו ברשת.

עונה 5 של “כתום זה השחור החדש” תעלה לשירות הצפיה הישירה של נטפליקס ב-9 ביוני, כאשר כל 13 הפרקי יהיו זמינים בבת אחת.

לאחר ההצלחה האדירה של “משחקי הכס”, ברור היה שרשתות טלויזיה ימשיכו לרדוף אחר ספרים שניתן להפוך לסדרות פנטזיה מצליחות. אחד מהמועמדים הטבעיים ביותר לאדפטציה שכזו היה “אלים אמריקאים” (American Gods) מ-2001, ספרו המצליח של ניל גיימן (Neil Gaiman), אחד מהסופרים הגדולים ביותר שפועלים כיום, ואולי הגדול ביותר בתחום הפנטזיה-המודרנית.

אחת מהרשתות שניסו להעלות את הספר למסך הייתה HBO, שרצתה למצוא לעצמה עוד מפלצת רייטינג מלבד “משחקי הכס”. אך ב-HBO התקשו להמיר למסך ספר כה מורכב, וזכויות ההפצה הטלויזיונית התחילו לעבור ידיים, עד שמצאו לעצמן בית ברשת Starz הניו-זילנדית, שהראתה הצלחה רבה בשנים האחרונות עם סדרות כמו “ספרטקוס”, “מפרשים שחורים”, “זרה”, “כוח” ועוד. את הסדרה מפיק וכותב בראיין פולר (Bryan Fuller), היוצר של “חניבעל” ו”החיים על פי נד”. צפינו בשני הפרקים הראשונים של הסדרה וחזרנו עם הרשמים שלנו.

העלילה

צל (Shadow) הוא אסיר בכלא שצפוי להשתחרר בימים הקרובים, והוא מגולם על ידי ריקי וויטל (Ricky Whittle). הנהלת הכלא מחליטה לשחרר את צל מספר ימים לפני התאריך בו הוא אמור היה להשתחרר, בגלל נסיבות מצערות – אשתו של צל, לורה (Laura), נהרגה בתאונת דרכים.

בדרך לביתו, ללויה של אשתו, צל פוגש טיפוס תמוה שמכנה את עצמו “מר וונסדיי” (Mr. Wednsday), אותו משחק איאן מקשיין (Ian McShane). וונסדיי מציע לצל עבודה כנהג, ורומז לו שאולי לפעמים הוא יצטרך גם ללכלך קצת את הידיים. ללא בית לחזור אליו או עתיד ברור, צל מקבל את העבודה, וצולל לתוך עולם מיסטי רצחני בו אלים ישנים ואלים חדשים נלחמים זה בזה, כשהוא תמיד נמצא באמצע משום מה.

נאמן לספר בצורה בעייתית

למי שקרא את “אלים אמריקאים” של גיימן, לא קשה להבין למה האדפטציה של הספר למסך הייתה כה לא פשוטה. מי שקרא את הספר יראה גם כמה התוצאה הסופית נאמנה ומדויקת יחסית. את מי שלא קרא את הספר, כל זה לא מעניין ממש. הבעיה היא שהסדרה בנויה כך, שגם היא עצמה עשויה לא לעניין את הצופה בהתחלה.

בדומה לספר, הסדרה “אלים אמריקאים” מספרת את סיפורו של צל, אך לא רק את שלו. כל פרק מתחיל בסיפור אחר על אל שהגיע לאמריקה, וכיצד אותו אל מצא את הדרך לשם. כבר בסיפור הראשון, בו חבורת ויקינגים מגיעה לצפון אמריקה בטעות ולא מצליחה לחזור בגלל הרוח, אנו מגלים שהם הביאו איתם את אודין, ועשו זאת באופן מכוון – כדי שאודין יחזיר את הרוח למפרשיהם. הויקינגים עזבו, אך אודין נשאר.

הסצנות האלה מרשימות הן ויזואלית והן מבחינת הסיפור שהן מספרות. הן מניחות את היסודות לחוקים המיסטיים של העולם הזה, לפיהם יש קשר סימביוטי בין אלים לבין הסוגדים להם. כאשר הפרקים מתחילים מהן עוד לפני שהעלילה המרכזית נחשפת, זה מאד בעייתי.

ברור לכל צופה שוונסדיי הוא טיפוס יוצא דופן – הוא יודע על צל יותר מדי דברים, ומלא בתרוצים מאד מפוקפקים לגבי הסיבות שהוא יודע אותם. ברור גם שצל עצמו, שחולם חלומות כמעט משיחיים, קשור לאלים בצורה אותה הוא עצמו לא מבין ממש. אחרת לא ברור למה הם מתעניינים בו כל הזמן?

איאן מקשיין וריקי וויטל מתוך “אלים אמריקאים” (צילום: Jan Thijs, תמונה באדיבות: Starz)

“אלים אמריקאים” מנסה לבנות את העולם בהדרגה, מנקודת מבטו של צל. הוא, כמונו, לא מכיר את העולם הזה, ונחשף אליו בהדרגה. ואכן, הצד של צל בסיפור הוא החלק המוצלח שבו – וויטל מגלם אותו בצורה טובה ומעניינת, הוא סימפטי וברור, והאסון שקרה בחייו הוא מקור חזק להזדהות. כשאנחנו עוזבים את צל זה נהייה מעט בעייתי.

עם מעט מאד קונטקסט על המתרחש וללא ידע מוקדם על עולם הסדרה, סצנת הפתיחה עם הויקינגים מבלבלת. יותר מכך, למי שלא יודע עוד פרטים על אודין, הפרק לא מציג בצורה מאד ברורה את הסיבות לצורת הסגידה האלימה והתמוהה של הויקינגים.

“אלים אמריקאים” מתקדמת מאד מהר. זאת תכונה מצוינת, שכן היא מצליחה לבנות עולם ולקדם את העלילה בבת אחת. אך היא גם מייצרת בלאגן ויזואלי, ובנסיון ליצור מסתורין וסקרנות היא בעיקר גורמת לצופה להרגיש חסר אונים מול כל הדימויים האלה.

לצופה בקיא בספר או במיתולוגיות שונות של העולם, יש עונג רב בצפיה כבר מהרגע הראשון של הסדרה. צופה ללא חיבור מוקדם לנושאים האלה עשוי לכבות באמצע את הפרק, ולצפות במשהו אחר. יש מקום לסדרות נישתיות שפונות לקהל ספציפי ומצומצם, אך כאן אין זה המקרה – נדמה שהסדרה לא בוחרת להדיר את הקהל הזה, אלא נכשלת בלמשוך אותו עוד פנימה.

סדרת Starz במיטבה, לטוב ולרע

מאז ההצלחה המסחררת של הסדרה “ספרטקוס” ב-2010, רשת Starz בנתה לעצמה מוניטין של הרשת שהיא “יותר מ-HBO”. ל-HBO יש סקס? ל-Starz יש יותר, כולל עירום גברי מוחצן יותר מזה ש-HBO מעזה להציג לרוב. ל-HBO יש אלימות גראפית קשה? אצל Starz הגיבורים מתרחצים במזרקות של דם על בסיס קבוע.

מוגזם או לא, אי אפשר להכחיש שהגישה הזאת עשתה ל-Starz רק טוב. הרשת הצליחה למצוא את הקהל שלה ואת השפה הייחודית שלה, ומשנה לשנה היא מפיקה עוד ועוד סדרות, כשחלקן כבר מתרחשות ומצולמות בארצות הברית, ולא בניו-זילנד הקטנה.

“אלים אמריקאים” מספרת סיפור על דת, סגידה ואלים קטנוניים. סיפורים כאלה יהיו לעתים אלימים, וולגרים ותאוותניים יותר מהממוצע. השילוב של חומר המקור עם הרגלי ההפקה והמוניטין של Starz מייצרים סדרה שמצדיקה חד משמעית את דירוג ה”למבוגרים בלבד” שלה. זה עושה אותה גם מעט מצועצעת לפעמים.

איאן מקשיין, ריקי וויטל וקורבין ברנסן מתוך “אלים אמריקאים” (צילום: Jan Thijs, תמונה באדיבות: Starz)

האלמנטים האלה, יחד עם החיבה העזה של בראיין פולר, יוצר הסדרה, לסטייל ויזואלי מודגש וגרנדיוזי, מייצרים סדרה מסוגננת במיוחד. יש לא מעטים שיאהבו את הססגוניות הזאת, ועבדכם הנאמן ביניהם, אך זה גורם לה לעתים להרגיש כסדרה שלא לוקחת את עצמה מאה אחוז ברצינות.

עם חומר מקור קיים שמשוחזר בצורה כמעט דתית אל המסך, נותר להפקה רק להכניס מספר שינויים קטנים שיעדכנו את סיפור הספר להיום, כמעט שני עשורים אחרי שהוא נכתב, ולייצר את האפקטים הויזואלים המרשימים כפי שהם מתוארים בספר, וכפי שקהל מודרני ירצה לראות אותם.

לכן יש לעתים קטעי סלואו-מושן מוגזמים, הפסקות דרמטיות שמתמקדות באפקט מרשים כזה או אחר, וסצנות שלמות מאד מבלבלות ללא תגמול רגשי מידי, סצנות שעלולות להשכח כאשר התגמול שלהן אכן יבוא, כנראה כמה פרקים אחרי.

עם כל הסטייל של הסדרה, נדמה ש-Starz ופולר משוויצים. “תראו!” הם מכריזים בגאווה, “אנחנו מפיקים את אלים אמריקאים!”. בדרך הם שוכחים שיש לא מעט צופים שלא אכפת להם עדיין מ”אלים אמריקאים”, צופים שירוויחו עולם ומלואו מסיפור מוצלח שמסופר בכשרון, לו רק הסיפור היה מתאמץ טיפ-טיפה יותר בלהחזיק אותם, ולא רק להרשים אותנו, האוחזים בזכרונות מתוקים מספר אחד במינו.

בשורה התחתונה

“אלים אמריקאים” מתחילה כשהיא מניחה את כל הקלפים על השולחן, אך חלק מאותם קלפים עוד הפוכים עם פניהם מטה. כל האלמנטים של הסיפור נגלים לפנינו כבר בתחילתו, אך ללא שום הסברים. בנסיון לעורר בצופה סקרנות ועניין, “אלים אמריקאים” עלולה לאבד מספר משמעותי של צופים בדרך.

זו סדרה יפהפיה עם קאסט פנטסטי של שחקנים שיודעים בדיוק מה שהם עושים, כשמקשיין לא רק גונב את ההצגה בכל סצנה בה הוא נמצא, אלא גם מעצים את כל הדמויות שמסביבו. לאוהבי הספר זו סדרה חובה, חד משמעית. לצופים יותר טריים אני ממליץ להתגבר על הבלבול של הפרק הראשון – כבר מהפרק השני דברים מתחילים להסתדר. התמקדו כרגע אך ורק בצל וסיפורו, ותנו לעולם האלים האמריקאים לקרום עור וגידים בהדרגה. תקוותי היא שזה ישתלם לכולנו.

אלים אמריקאים משודרת בערוץ Starz בארה”ב וזמינה גם בשירות הטלוויזיה של אמזון (ללא תרגום בעברית).

ערוץ FXX, חלק מרשת FX של פוקס המאה ה-20, עובד על סדרת אנימציה חדשה על דדפול (Deadpool), המוטאנט שכיר-החרב ששבר שיאים בקופות בתי הקולנוע בתחילת השנה שעברה.

שחקן “קומיוניטי” ויוצר הסדרה “אטלנטה” דונלד גלובר (Donald Glover) יצור, יכתוב ויפיק את הסדרה, יחד עם אחיו סטיבן. ג’ף לוב (Jeph Loeb) וג’ים צ’ורי (Jim Chory) ממארוול יפיקו את הסדרה לצידם, בשיתוף פעולה טלוויזיוני נוסף בין אולפני מארוול לפוקס.

הסדרה החדשה, שעדיין אין לה שם, צפויה להיות סדרת אנימציה למבוגרים, שעונתה הראשונה תכלול עשרה פרקים ותצא 2018. לא הוכרזו עדיין מדובבים לאף דמות בסדרה, ואף על פי שראיין ריינולדס (Ryan Reynolds) הפיק ושיחק את דדפול בסרט הקולנוע, לא ידוע אם הוא יהיה מעורב באיזושהי צורה בסדרה. בינתיים השחקנית זאזי ביטס (Zazie Beetz) שמשחקת עם גלובר ב”אטלנטה” לוהקה כבר בתור המוטאנטית דומינו (Domino) ב”דדפול 2″.

קריאה נוספת: דדפול 2 מקבל תאריך יציאה ביוני 2018, יחד עם שני סרטי אקס-מן וארבעה סרטי אווטאר

זו לא הכניסה הראשונה של דונלד גלובר למשפחת מארוול. הוא צפוי להשתתף גם ב”ספיידרמן: השיבה הביתה” (Spiderman: Homecoming) בתפקיד שלא נחשף עדיין. נוכחותו בסרט היא כבר קריצה למעריצי גלובר, שרצה שנים רבות לשחק את ספיידרמן בעצמו.

ההכרזה על סדרת האנימציה של דדפול באה לאחר ההצלחה הגדולה של סדרת האנימציה למבוגרים “ארצ’ר”, שבעקבותיה הכריז מנהל FX ג’ון לנדגרף (John Landgraf) ש-FXX תתחיל להפיק כמות גדולה יותר של סדרות ומיני-סדרות אנימציה למבוגרים “באופן אגרסיבי”.

רשת פוקס (Fox) הודיעה ששני ההמשכים לסדרות הגדולות שלה, “נמלטים” (Prison Break) ו-“24: מורשת” (24: Legacy), לא יחזרו לעונות נוספות בעתיד הנראה לעין. עם זאת, בכירים בפוקס מדגישים שהסדרות לא מבוטלות סופית.

“24: מורשת” היא סדרת המשך ל-“24” המצליחה. הסדרה החדשה מתרחשת באותו עולם, אך מתמקדת בדמויות חדשות, שבראשן החייל אריק קרטר (Eric Carter), אותו משחק קורי הוקינס (Corey Hawkins). קרטר חוזר לביתו בארצות הברית לאחר פעילות מבצעית במזרח התיכון, ומגלה שחוליית הטרור נגדה הוא פעל הגיע לארצות הברית גם היא, במטרה לחסל אותו ואת אנשיו, ולהשיג מהם משהו שהם גנבו.

קריאה נוספת: ביקורת סדרה: “24: מורשת”, עונה 1 פרק 1 – מתחילים מחדש

הסדרה עלתה לשידות ב-5 בפברואר עם נתוני צפיה גבוהים בפרק הראשון, שצנחו בהדרגה בפרקים הבאים. אף על פי כן, בפוקס דיברו עליה לטובה. הסיבה להפסקה היא שהוקינס, השחקן הראשי, מופיע בהצגה Six Degrees pf Separation בברודווי, והלו”ז שלו לא מאפשר צילומים לעונה נוספת בעתיד הנראה לעין.

מתוך “24: מורשת” (תמונה באדיבות yes, קרדיט: FOX)

“נמלטים”, בינתיים, חזרה לעונה חדשה, שהיא בפועל העונה החמישית של הלהיט מסוף העשור הקודם. בעונה החדשה לינקולן בארווס (Lincoln Burrows), אותו משחק דומיניק פרסל (Dominic Purcell), מגלה שיתכן שאחיו מייקל סקופילד (Michael Scofield) עדיין חי, כשאת מייקל שוב משחק וונטוורת’ מילר (Wentworth Miller).

פרקי העונה החדשה לא זכו לרייטינג צפיה רב ביום יציאתם, אבל זכו לצפיות רבות בימים שאחרי. גארי ניומן (Gary Newman), אחד מיושבי-ראש פוקס, אמר שהוא מרוצה מהסדרה, אבל אין תכניות נוספות לגביה בעתיד הנראה לעין. לדבריו, אם מפיקי הסדרה יחזרו אליו עם רעיונות נוספים להמשך, הרשת תהייה פתוחה לשמוע אותם. “אנחנו רוצים לעשות [את “נמלטים”] מיוחדת”, הוסיפה דנה וולדן (Dana Walden), שותפתו של ניומן.

ג’ורג’ ר.ר. מרטין (George R.R. Martin), הסופר מאחורי ספרי “שיר של אש ושל קרח” עליהם מבוססת הסדרה “משחקי הכס” (Game of Thrones), חשף פרטים חדשים בנוגע לסדרות הספין-אוף שרשת HBO מתכננת לסדרת הפנטזיה זוכת הפרסים.

הרשת חשפה בתחילת החודש שארבעה תסריטים לפיילוטים שונים נכתבים כרגע, כל אחד לסדרת ספין-אוף אחרת. כעת מרטין מדווח שיש תסריט חמישי בכתיבה. ארבעת הכותבים שנחשפו כבר הם מקס בורנשטיין (Max Borenstein) מ”קונג: אי הגולגולת” (Kong: Skull Island); ג’יין גולדסמן (Jane Goldsman) מ”קינגסמן: מעגל הזהב” (Kingsman: The Golden Circle); בראיין הלגלנד (Brian Helgeland) מ”אגדת האחים קריי” (Legend); וקרלי ריי (Carly Wrey) מ”מד מן” (Mad Men).

מרטין לא חשף את שמו של התסריטאי החמישי, אך הוא טוען שמלבדו ומלבד מומחי ווסטרוז אליו גרסיה (Elio Garcia) ולינדה אנטוסון (Linda Antosson) “אני לא מכיר אף אחד שמכיר ואוהב את ווסטרוז כמוהו”. בנוסף, לא ידוע עדיין מה יהיו חמשת הסיפורים בסדרות הספין-אופים, אך מרטין פסל שתי סדרות שמעריצים קיוו לראות.

אחת היא סדרה על הרפתקאותיהם של דאנק ואג (Dunk and Egg), נסיך ואביר שתרו את ווסטרוז כמאה שנים לפני התרחשות הסדרה. בעוד שמעריצי הספרים אוהבים מאד את סיפוריהם של דאנק ואג, שפורסמו בספרים קצרים בנפרד מסדרת “שיר של אש ושל קרח”, אך מרטין מעדיף לא להפיק סביבם סדרה כיוון שהוא כתב עליהם רק שלושה ספרים קצרים, והוא היה רוצה לכתוב הרבה יותר.

רוברט ברתיאון (תמונה באדיבות HBO)

הסיפור השני שלא יזכה לסדרה הוא סיפור המרד של רוברט ברתיאון (Roberth Baratheon), שהתרחש קצת מעל לעשור לפני תחילת “משחקי הכס”. זאת מכיוון שרוב סיפור המרד כבר ידוע הן לקוראים והן לצופים, ומה שלא נחשף עדיין יהיה ידוע בקרוב, מה שיהפוך סדרה שלמה סביב המרד למיותרת בעיניו של מרטין.

מרטין מדגיש גם שלא מדובר בספין-אופים במובן המסורתי – לא מדובר בסיפורי המשך שיתמקדו בדמויות מהסדרה. אלה יהיו סדרות שיספרו התרחשויות שקרו לפני אירועי “משחקי הכס”, חלקן ביבשות אחרות. לכן הוא מעדיף לא לקרוא להן ספין-אופים או פריקוולים, אלא “סדרות יורשות”.

רשתות הטלויזיה פרסמו בימים האחרונים רשימות של סדרות שחודשו לעונות נוספות, לצד סדרות שלא יחזרו בעונת הסתיו-חורף הקרובה, עונת 2017-2018. חלקן בוטלו, חלקן הופסקו זמנית, וחלקן פשוט כבר הסתיימו. ריכזנו בשבילכם כמה מהסדרות הבולטות יותר.

סדרות שלא חוזרות יותר

מלבד “נמלטים” (Prison Break) ו-“24: מורשת” (24: Legacy), סדרות שהוקפאו לבינתיים, רשת פוקס (Fox) ביטלה סופית את “סליפי הולו” (Sleepy Hollow), שהצליחה לדדות לעונה רביעית, אך לא תמשיך משם. סדרת הפשע “בונז” (Bones) בכיכובו של כוכב “באפי” ו”אנג’ל” דיוויד בוריאנז (David Boreanaz) מגיעה לסיום מכובד אחרי 12 עונות המכילות 246 פרקים סך הכל.

קריאה נוספת: רשת פוקס לא תחדש את הסדרות נמלטים ו-24

רשת CBS ביטלה את קומדיית-המצבים “מרוששות” (Two Broke Girls), בעוד ש-The CW הביאה לסיום את “ממלכה” (Reign) לאחר ארבע עונות, ואת “יומני הערפד” (The Vampire Diaries) בתום שמונה עונות.

כשזה נוגע לניסויים לא מוצלחים, NBC כשלה בלהרים כמה פרויקטים חדשים, ביניהם “עיר האזמרגד” (Emerald City), שהיה גרסה בוגרת יותר ל”הקוסם מארץ עוץ”, “פאוורלס” (Powerless), המספרת על קבוצת מפתחי אביזרים לאנשים ללא כוחות על ביקום גיבורי DC, ו”הרשימה השחורה: גאולה” (The Blacklist, Redemption), סדרת הספין-אוף ל”הרשימה השחורה” המצליחה. שלושת הסדרות בוטלו בעונתן הראשונה.

מתוך “הרשימה השחורה: גאולה”

סדרות שנראה שוב

בעוד שמספר סדרות בוטלו בבית NBC, כולל ספין-אוף ל”הרשימה השחורה“, סדרת הפשע המקורית בכיכובו של ג’יימס ספיידר (James Spader) חודשה לעונה חמישית.

בין הסדרות שחודשו על ידי ABC ישנן “שורד בכוננות” (Designated Survivor) בכיכובו של קיפר סאת’רלנד (Kiefer Sutherland), “המדריך לרוצח” (How to Get Away with Murder) עם ויולה דייויס (Viola Davis) ו”האנוטמיה של גריי” (Grey’s Anatomy), שלא הולכת לשום מקום בזמן הקרוב.

סדרה נוספת שלא צפויה לרדת מהמסך בעתיד הנראה לעין היא “המפץ הגדול” (The Big Bang Theory) של CBS, שחודשה כבר גם לעונת 2018-2019, העונה הבאה. לא מפתיע, בהתחשב בכך שזו עדיין הסדרה הכי נצפת בטלויזיה. לצדה CBS חדשה את “אלמנטרי” (Elementary), ואת “הטובות לקרב” (The Good Fight), הספין-אוף ל”האשה הטובה”.

רשת פוקס חידשה את סדרת האנימציה Bob’s Burgers, קומדיית-המשטרה “ברוקלין תשע-תשע” (Brooklyn Nine-Nine) בכיכובו של אנדי סמברג (Andy Samberg), דרמת הפשע “אימפריה” (Empire) וסדרת גיבורי העל “גותהאם” (Gotham).

סופרגירל ופלאש

מי שמובילה בסדרות גיבורי העל של DC היא, כמובן, The CW. כל סדרות הגיבורים שלה שרצות כרגע יחזרו לעוד עונה, שהן: “החץ” (Arrow), “הברק” (The Flash), “סופרגירל” (Supergirl) ו”אגדות המחר” (DC’s Legends of Tomorrow). בנוסף CW תחזיר את “המאה” (The 100), “אקסית מטורפת” (Crazy Ex-Girlfriend), “ג’יין הבתולה” (Jane the Virgin) ו”איי זומבי” (iZombie).

נטפליקס (Netflix), חברת הפקות התכנים והזרמת הוידאו המוכרת, תפתח ותפיק סדרת טלוויזיה חדשה המבוססת על The Witcher. אולי שמעתם על משחקי The Witcher המפורסמים של חברת CD Projekt, המבוססים למעשה על סדרה ענפה של ספרים מפולין מאת הסופר אנדריי ספקובסקי (Andrzej Sapkowski). על אלו תתבסס סדרת הטלוויזיה של נטפליקס. לא נמסרו עדיין תאריכים צפויים להשקת הסדרה.

העולם של The Witcher הינו גדול, מגוון ועשיר בדמויות מפותחות. זהו עולם פנטזיה למבוגרים, שבו שום דבר אינו שחור ולבן, הדרך הנכונה לא תמיד ברורה, ואין טוב ורע מוחלטים. הגיבורים בסיפורים אלו נוטים להיות אנטי-גיבורים מורכבים, בעלי דילמות פנימיות, מוסר שאינו תמיד מושלם ומצוחצח, ופגמים רבים. הפולנים מתייחסים לספקובסקי בתור “טולקין הפולני”. ספריו זכו להצלחה רבה בפולין ומחוצה לה. אם נטפליקס תפתח את הסדרה באופן מוצלח, חומר המקור יכול להתחרות בענקיות כמו “משחקי הכס”.

קריאה נוספת: “הייתי טיפש”: כך ויתר הסופר שהמציא את The Witcher על רווחים ממשחקי הסדרה

ספקובסקי, אשר פספס את ההזדמנות להרוויח מההצלחה האדירה של משחקי המחשב המבוססים על עבודותיו, לא חזר על טעותו – וכעת יקבל חלק פעיל בפיתוח הסדרה החדשה. ספקובסקי ישמש כיועץ קריאטיב בסדרה החדשה, והודיע גם כי הוא מתרגש מהאדפטציה הצפויה של נטפליקס לסיפוריו והדמויות אותן פיתח במשך למעלה משלושה עשורים. לטענתו, נטפליקס מתכוונת ליצור סדרה שתישאר נאמנה לחומר המקור.

בהצהרה רשמית לעיתונות נכתב:

סיפורי The Witcher עוקבים אחרי משפחה לא קונבנציונלית שמתלכדת כדי להיאבק למען האמת בעולם מסוכן. הדמויות מקוריות, מצחיקות ומפתיעות באופן רציף, ואנחנו לא יכולים לחכות להביא אותן לחיים בנטפליקס – הבית המושלם לסיפורים חדשניים.

נטפליקס (Netflix) ו-CBS שחררו טריילר ראשון לסדרה “מסע בין כוכבים: דיסקאברי” (Star Trek: Discovery), סדרת “מסע בין כוכבים” הראשונה מאז ש”אנטרפרייז” (Enterprise) הסתיימה ב-2005.

הסדרה תתרחש בקו הזמן של הסדרות הקודמות, ותתחבר אליהן ולא אל הסרטים החדשים של ג’יי ג’יי אברהמס (J.J. Abrams). “דיסקאברי” תתרחש כעשור לפני אירועי הסדרה המקורית, ועונתה הראשונה תתמקד באירוע גדול בהיסטוריה של “מסע בין כוכבים” שסופר פעמים רבות, אך מעולם לא עלה למסך. לא נחשף עדיין מהו אותו אירוע, אך הטריילר שם דגש על כך שהדיסקאברי תתעמת עם האימפריה הקלינגונית (Klingon Empire).

הסדרה עוקבת אחר הדיסקאברי, ספינה של פדרציית החלל שיוצאת למסע לגלות כוכבים חדשים. גיבורת הסדרה הפעם היא לא קפטן הספינה, אלא הקצינה הראשית מייקל בורנאם (Michael Burnham), אותה תשחק סונקה מרטין-גרין (Sonequa Martin-Green), הלא היא סשה (Sasha) מ”המתים המהלכים“.

“דיסקאברי” הייתה הסדרה הראשונה שהפקתה נקשרה לשירות CBS All Access, שירות צפיה בתשלום של רשת CBS האמריקאית. בארצות הברית וקנדה הסדרה תהייה זמינה ב-CBS All Access בלבד, אך בשאר העולם היא תופץ על ידי נטפליקס, כולל בישראל.

אין תאריך יציאה רשמי עדיין ל”מסע בין כוכבים: דיסקאברי”, אך היא צפויה לעלות לשידור בסתיו הקרוב, עם שני פרקי פיילוט שיעלו בבת אחת ב-CBS, ושאר הפרקים יעלו על בסיס שבועי ל-CBS All Access ולנטפליקס.

Powerless היא סדרה חדשה של רשת NBC בעולם גיבורי העל של DC. בניגוד לשלל הסדרות האחרות ביקום הטלויזיוני הזה, Powerless היא סדרת גיבורי על ללא גיבורי על. היא עוקבת אחרי חייהם ועבודתם של עובדים בחברת Wayne Security, חברת בת של תאגיד העל של ברוס וויין (Bruce Wayne), המפתחת פתרונות לקורבנות חסרי-כוחות של מתקפות של נבלי-על.

Powerless ממצבת את עצמה כקומדיה חסרת-בושה, שלא מפחדת לצחוק על הז’אנר שמתוכו היא צמחה. משתתפים בה שניים משחקני הקומדיה היותר ורסטיליים בתחום – דני פודי (Danny Pudi) מ”קומיוניטי” (Community), ואלן טיודיק (Alan Tudyk) מ”פיירפליי” (Firefly) ו”רוג אחת: סיפור מלחמת הכוכבים” (Rogue One: A Star Wars Story). לצדם משחקים עוד לא מעט שחקני קומדיה מוכשרים, בסדרת גיבורי-על שמנסה מאד להיות הסדרה הקלילה ביותר מכל סדרות גיבורי-העל שבסביבה, לפחות כשמדובר בסדרות של DC או מארוול (Marvel).

מכאן יתחילו ספוילרים לפרק – ראו הוזהרתם!

סדרה במתח קיומי

ישנה תחושה ש-Powerless מאד מתאמצת להיות מה שהיא. בדומה לוואן וויין (Van Wayne), דמותו של טיודיק, נראה שהסדרה מנסה להוכיח כמה היא “קלילה” ו”מצחיקה” ו”נשכנית”. בשונה מוואן, היא כנראה רוצה גם להצליח ולספק את הלקוחות שלה. המאמץ הזה גורם לה להרגיש קצת מאולצת.

בעולם רווי בסרטים וסדרות של גיבורי על, הרעיון מאחורי Powerless פשוט ואלגנטי. כיום, גם האדם המנותק ביותר, שמנסה בכוח להמנע מתוכן פופולרי מכל סוג, נחשף במידה כזו או אחרת לעולם גיבורי על. חלקינו כמו אמילי (Emily), גיבורת הסדרה המגולמת על ידי ונסה הדג’נס (Vanessa Hudgens), מצפים בהתלהבות לבוא במגע עם העולם הקסום הזה, וחלקינו אדישים כמו הגבר בחליפה שברכבת, שרק רוצה להגיע לעבודה עם כמה שפחות אינטרקציה עם כל המוזרים בטייטס.

אך Powerless לא מסתפקת בפשוט ואלגנטי. חלק מזה זה לטובה – וואן וויין, לצורך העניין, הוא דמות מצוינת. הוא מוגזם ומופרך עד כדי כך שהוא קובע את הטון של הסדרה כולה, ועל הדרך מדלל מעט את אמילי, שנראית ומרגישה, ביחס אליו, הרבה יותר נורמטיבית. מצד שני, ההגזמה הזאת מתחילה להתפספס כשמגיעים לצוות ה-R&D שבראשו אמילי עומדת.

הצוות מורכב מלא מעט אנשים, אך במרכז ישנם שלושה מפתחים צבעוניים במיוחד – רון (Ron), אותו משחק רון פנצ’ס (Ron Funches), וונדי (Wendy), אותה משחקת ג’ני פירסון (Jennie Pierson), וטדי (Teddy), אותו משחק דני פודי. בעוד ששלושת השחקנים האלה מצחיקים בפני עצמם, שלוש הדמויות האלה הן לא ממש דמויות, וגם לא מנסות להיות.

מתוך Powerless (תמונה: NBC)

זאת מכיוון שהדמויות האלה מתבטאות אך ורק בגימיקים שלא מלמדים אותנו שום דבר. בעוד שאותם גימיקים עשויים להתפרש כ”פיתוח דמות”, בפועל הם ריקים מתוכן, מכיוון שהם לא מתחברים לשום דבר שייחודי באף אחת מהדמויות. וונדי היא זאת שלא השתתפה במתנה לאמילי בסוף הפרק, אך זה יכל להיות גם טדי. טדי הוא זה שמייחס חשיבות רבה מאד לצבע, אך זה יכל להיות גם רון. שלושת הדמויות הללו, בשלב הזה של הסדרה, עדיין זהות לחלוטין מבחינת התפקיד שלהן, הן בצוות, והן בעלילה – שלושה מדענים צעירים שקיצצו את כנפיהם, והם מקשים על המנהלת החדשה.

אף על פי ששלושתם זהים לחלוטין במהותם, כותבי הפרק כבר התחילו לחלק להם “גאגים”, בדיחות פרטיות שכאלה שאמורות להצחיק אותנו מתוך הכירות עם הדמויות. וכשסדרה מנסה לספר בדיחות פנימיות לקהל שעדיין לא בפנים, זה מרגיש נואש. נואש יותר מלגנוב חליפות מלקסקורפ (Lexcorp) ולחקות אותן.

הרפרנסים הפנימיים הם, כנראה, מה שהסדרה רוצה שיהיה הכוח העיקרי שלה. כל עניין המודעות העצמית גם עובד, כשזה מעט עדין יותר. עקיצות קטנות על חשבון ז’אנר גיבורי העל, או בדיחות שהופכות את הציפיות שלנו כלפי מצב כזה או אחר, הן בדיחות שיעבדו תמיד, ועובדות גם בפרק הראשון. מנגד, ישנו נסיון לפתח לדמויות ב-Powerless התנהגויות של ארכיטיפים מוכרים מסדרות וסרטים אחרים, עם קריצה לצופים, מתוך חשיבה מוטעית שכל מה שצריך בשביל סיטואציה מצחיקה זה שנבין ונזהה אותה.

מתוך Powerless (תמונה: NBC)

ישנו מקום רב לפיתוח דמות מעניין ב-Powerless, אך בפרק זה הכל הוקרב על מזבח ה”מטא”, תחושת ה”אנחנו יודעים שאתם יודעים שאנחנו יודעים” שסדרות קומיות רבות משחקות עליה היום. ולסדרות מסוימות זה גם עובד, אבל דווקא ל-Powerless יש רעיון בסיסי מוצלח והומוריסטי מספיק שלא מצריך גם ג’אגלינג של אפיוני דמויות קצת עבשים.

דוגמה טובה מאד לבעיתיות בזה היא ג’קי (Jackie), מזכירתו של וואן המגולמת על ידי כריסטינה קירק (Christina Kirk). ברגע היחיד בפרק בו יש לה הזדמנות לגלות לנו משהו על עצמה, היא מצביעה על כך שאמילי היא סתם דמות בנאלית, וג’קי גם הייתה אותה הדמות, ועכשיו היא נהייתה כבר דמות אחרת, ושתיהן די בנאליות, בין אם נאיביות או ציניות, כי הן חד מימדיות לחלוטין, דבר ש-Powerless מנסה להתגאות בו באופן קצת מוזר.

בשורה התחתונה

ל-Powerless יש פוטנציאל אדיר. היא בקלות רבה תוכל לפנות גם לאלה מאתנו שממש מאושרים מכל מופע חדש של גיבורים, וגם לאלה שלחלוטין כבר מאסו בז’אנר. בשביל שהיא תהייה סדרה טובה, אבל, היא צריכה גם לגבש זהות משל עצמה. בשלב הזה נדמה שנלקחו רעיונות מ”קומיוניטי”, “צוות איי. טי.” (The IT Crowd) ו”מינדי” (The Mindy Project), נזרקו לבלנדר יחד ותובלו בקצת ברוס וויין.

הרעיון של הסדרה מספיק מוצלח כדי לצפות בה גם בלי פודי וטיודיק. הביצוע הסופי, מצד שני, עשוי להיות כזה שגם פודי וטיודיק לא יצילו אותה. ברגעים המצחיקים היא לא מספיק מצחיקה, ברגעים המרגשים היא לא מספיק מרגשת, והיא מעדיפה לסמן את מה שהיא רוצה להיות במקום ממש להיות שם. כמו אחרי דייט שמשאיר בפה טעם מוזר, ודאי ניקח אותה לעוד סיבוב או שניים, אבל ביחס לפוטנציאל האדיר שגלום בה, Powerless תצטרך להוכיח שהיא לא לחלוטין חסרת אונים.

ולא, אם כל פרק יסתיים בעוד סיפור על איך באטמן מיישם את הטכנולוגיות של הגיבורים, זה לא יהיה “הדבר הכי מגניב אי פעם”. נחמד, משעשע, מדי פעם אולי קצת מרגש, אבל על “כולנו בצילו של באטמן” אין סיבה לבנות סדרה, במיוחד סדרת קומדיה.

רשת The CW שחררה טריילר ראשון לסדרת “הברק השחור” (Black Lightning), שתספר את סיפורו של ג’פרסון פירס (Jefferson Pierce), גיבור על הלובש חליפה חשמלית ונלחם בכנופיות רחוב.

הטריילר מסופר מנקודת מבטה של אחת משתי בנותיו של פירס. בדמות הברק השחור, פירס נהג להלחם בכנופיית רחוב מסוכנת במיוחד המכונה “ה-100”. בשנת 2005, לאחר שהוא נפצע אנושות בקרב מול הכנופיה, פירס הסכים להפסיק להילחם בפשע כדי להבטיח למשפחתו שהוא ישאר בחיים וינהל חיי משפחה תקינים.

כעת השנה היא 2017, פירס מנהל בית ספר וגאה מאד בעבודתו. בנותיו גדלו, ודרכן מצטלבת עם ה-100, הכנופייה בה אביהן נלחם לפני שנים רבות. בעל כורחו, פירס נאלץ לעטות שוב את חליפתו ולצאת להלחם באויביו המושבעים כדי להגן על המשפחה שלו בצורה המילולית ביותר.

“הברק השחור” תהייה הסדרה הראשונה של DC ו-The CW שגיבורה הראשי הוא שחור. מהטריילר ניתן להסיק שהיא תעסוק בעיקר בנושאים שקשורים לקהילות אפרו-אמריקאיות בארצות הברית. נכון לרגע זה לא צפוי להיות חיבור בין “הברק השחור” לסדרות הגיבורים האחרות של The CW, שכוללות את “החץ” (Arrow), “הברק” (The Flash), “סופרגירל” (Supergirl) ו”אגדות המחר” (DC’s Legends of Tomorrow), שכולן מחוברות ליקום טלויזיוני אחד.

תאריך יציאה לפרק הראשון של “הברק השחור” עוד לא נקבע.

תהייה זו לשון המעטה לומר שדיוויד לינץ’ (David Lynch) הוא במאי יוצא דופן. עם סגנון ויזואלי ייחודי וסיפורים תמוהים ומעורפלים שהוא מסרב להסביר, לינץ’ רכש לעצמו קהל מעריצים עצום, אף על פי שיש גם נטיה לזלזל ולבוז ליצירותיו בשל השוני החריג שלהן מיצירות קולנועיות אחרות.

אחת מעבודותיו הבולטות של לינץ’ היא סדרת המתח “טווין פיקס” (Twin Peaks), אותה הוא כתב יחד עם מרק פרוסט (Mark Frost), ואת חלקה לינץ’ גם ביים. כעת, כ-25 שנים לאחר שהסתיימה עונתה השניה והאחרונה של “טווין פיקס”, ומעל עשור מאז שלינץ’ עזב את תחום הקולנוע, הוא ופרוסט חוזרים לעונה אחת נוספת ואחרונה בהחלט לסדרה ששינתה את פני הטלויזיה.

זוהי ביקורת לשני הפרקים הראשונים בעונה השלישית. הביקורת לא תכיל ספוילרים לעונה החדשה, אך יהיו מספר ספוילרים לשתי העונות הקודמות – ראו הוזהרתם!

העלילה והדמויות

העונה החדשה של “טווין פיקס” מתחילה בכך שלורה פאלמר הצעירה, בגילומה של שריל לי (Sheryl Lee), אומרת לסוכן דייל קופר הצעיר, אותו משחק קייל מקלכלן (Kyle MacLachlen), שהם יפגשו שוב בעוד 25 שנים. ואכן, 25 שנים לאחר מכן, הסוכן קופר עדיין יושב בהיכל השחור (Black Lodge), כאשר לורה ניגשת אליו לשוחח עמו. שניהם מגולמים על ידי אותם שחקנים.

שריל לי וקייל מקלכלן מתוך טווין פיקס (תמונה באדיבות yes)

בינתיים, הסיפור קופץ בין כמה מקומות שונים בארצות הברית, ביניהם ניו יורק ולאס וגאס, בהם מתרחשים דברים לא מוסברים, בכמה קווי עלילה מקבילים. חלקם סתם תמוהים ולא ברורים, וחלקם כמו לקוחים מסרטי אימה אכזריים במיוחד. יש קשר בין התרחשויות אלה לבין הסוכן קופר, שלכוד בהיכל השחור, אך קשר זה אינו ברור לחלוטין.

בעיירה טווין פיקס שיושבת על גבול קנדה, בינתיים, נדמה שלא השתנה דבר. אמנם חברי הקהילה התבגרו והזדקנו ב-25 שנים, אך מלבד זאת נדמה שטווין פיקס קפואה בזמן – כולם עדיין נמצאים באותם המקומות, עובדים באותן העבודות ויוצאים לאותם מקומות הבילוי. משהו צפוי להשתנות בעיירת חוטבי-העצים השקטה, משהו שקשור לחזרתו של קופר, שנעלם ללא זכר לפני שנים רבות.

יותר דיוויד לינץ’ מטווין פיקס

על אף מוזרותו הכללית של דיוויד לינץ’, “טווין פיקס” תמיד הייתה אחת מיצירותיו היותר קלות לעיכול. זאת מכיוון שהיא נכתבה יחד עם מרק פרוסט, שעזר לקרקע אותה, ומכיוון שרשת ABC התערבה בהפקה כדי לוודא שהסדרה קריאה וברורה לצופה הממוצע. אותה התערבות של הרשת היא גם מה שהוביל לכשלון של העונה השניה של הסדרה, אך בכל זאת הייתה זו סדרה קריאה ומובנת.

העונה החדשה נעשתה יחד עם רשת Showtime, שנתנה ללינץ’ לפרוש כנפיים ולעבוד ללא שום מגבלות או מסגרות. התוצאה היא יצירה של דיוויד לינץ’ שלא תבייש גם את היצירות היותר ביזאריות שלו, כגון “כביש אבוד” (Lost Highway) או “מלהולנד דרייב” (Mullholland Drive) האגדי.

ראשית, חשוב לזכור שמדובר בסדרת המשך. ישנן מספר תזכורות בפרק הראשון לארועי 1991, כדי להזכיר לצופים מה בדיוק קרה שם, אך אין שום הסברים. צופה חדש ב”טווין פיקס” שיתחיל את הסדרה מהעונה הזאת יהיה אבוד לחלוטין. צפיתם בסדרה המקורית? אפילו לאחרונה? אתם זוכרים את כל מה שקרה טוב טוב? יפה, אבל אל תצפו שהסדרה תעזור לכם להבין מה שקורה עכשיו, בימינו אנו.

מתוך טווין פיקס (תמונה באדיבות yes)

הכרת הדמויות וזכרון של אירועי 1991 הם קריטיים בשביל להתמודד עם הסדרה החדשה, אך הם כשלעצמם לא מספיקים כדי להבין אותה. כבכל יצירותיו, במיוחד המאוחרות, לינץ’ מפגין שהוא מאמין גדול בעקרון הקולנועי של “להראות, לא לספר”. יש שיגידו שמאמין גדול מדי.

כי לינץ’ לא מספר כמעט בכלל. הוא רק מראה ומראה ומראה עוד ועוד. הקצב של הסדרה מאד איטי, כך שהיא מספקת לנו זמן לעכל את מה שאנחנו ראינו, אבל זה זמן שקשה לנו לנצל למחשבה, כיוון שהשקט והאיטיות של הסדרה מעוררים מתח רב, ציפיה לדברים נוראיים, ולעתים תחושת אימה תהומית. כי בל נשכח, לינץ’ הוא גם במאי אימה מאד מוכשר, ואמנם אימה היא לא הז’אנר המוצהר שלו, אך רגעים של חרדה קיומית ומועקה עמוקה בהחלט מוצאים את דרכם לכל יצירותיו, והסדרה החדשה לא יוצאת דופן מבחינה זאת.

השחקנים ב”טווין פיקס” משחקים בצורה מאד מאובנת לפעמים, רובוטית ולא אנושית, שמחזקת את הניכור של הצופים. ואז, כשנדמה שכל מהות היצירה היא לעג לחוויה האנושית, כמו סדרה שנכתבה על ידי שדים או חייזרים שהתבוננו בנו וצוחקים עלינו, “טווין פיקס” מצליחה להיות גם אנושית ונוגעת ללב. במיוחד בכל מה שקורה בעיירה טווין פיקס עצמה.

נדמה שאחרי ששתי העונות הקודמות התמקדו בעיירה כמעין מקור לאנרגיות מיסטיות של רשע, המצב התהפך. הרשע עזב את טווין פיקס, למראית עין, ובזמן שבמקומות אחרים קורים דברים איומים שנעשים על ידי אנשים לא-אנושיים, בעיירה הצפונית הקטנה הכל שקט ורגוע – השריף יוצא לדוג במהלך המשמרת כי אין לו עבודה, בית המלון ממשיך לקבל לקוחות, ובבר האופנוענים עדיין מופיעות להקות קטנות בזמן שהמקומיים מבלים יחדיו בנעימות וברוגע.

מתוך טווין פיקס (תמונה באדיבות yes)

העונה החדשה של “טווין פיקס” היא חזרה כפולה הביתה. מצד אחד, אם דייויד לינץ’ חסר לכם, מדובר בעוד ממנו, ובמובן הטוב ביותר. זהו לינץ’ טהור ומזוקק, ללא עכבות ולאחר שנים רבות של נסיון והשחזת הכלים הקולנועיים שלו. מצד שני, זו גם חזרה לטווין פיקס, עיירה מלאה בדמויות שקל מאד לאהוב, דמויות שמביאות לצופים נחת ורוגע, תחושות חיוניות להתמודדות עם האימה הצרופה של שאר הסדרה.

האם משהו יערער את שלוותה של טווין פיקס? ייתכן. אולי אפילו סביר מאד. בינתיים, יש מספיק דברים מעניינים שקורים מחוץ לעיירה כדי שלא נצטרך לחשוב על זה, וטווין פיקס ממשיכה להיות אי של שפיות בתוך העולם הזה, בו ההיכל השחור מייצא לעולמינו ישויות רצחניות.

בשורה התחתונה

העונה השלישית של “טווין פיקס” היא עונה לצופי “טווין פיקס”. היא לא מחזיקה את היד גם לצופה הבקיא ביותר בסדרה, וצופה חדש יהיה אבוד לחלוטין. כמו כן, זו יצירה דייויד לינצ’ית מתחילתה ועד סופה, ומי שלא מוכן להתמודד עם לינץ’ טהור, אולי עדיף שידלג על זה.

בשביל מי שצפה ב”טווין פיקס”, ומי שהתגעגע ליצרתו הקולנועית של לינץ’, מדובר בלונה-פארק של חוויות חדשות. הפסקה של מעל עשור מבימוי עשתה ללינץ’ רק טוב, כך נדמה, שכן יש לו המון מה להראות ו(לא)לספר, יותר מאי פעם. החל בהתנהגות ביזארית, דרך אימה קיומית וכלה באנושיות רכה ומפתיעה, העונה השלישית של “טווין פיקס” מסתמנת כאחת מיצירותיו המהודקות והמייצגות ביותר של כלל פועלו של אחד הבמאים המיוחדים ביותר שעולם הקולנוע אי פעם הצליח לייצר.

טווין פיקס משודרת בימי שני בשעה 05:00 בבוקר וכן בשעה 22:00 בערוץ yesOh וב-yesVOD.

רשת HBO שחררה טריילר מלא ראשון לעונה 7 של סדרת הפנטזיה “משחקי הכס” (Game of Thrones). מועד היציאה של העונה השביעית והלפני-אחרונה קרב ובא, וההייפ סביבה רק עולה.

הטריילר מתחיל מלנה הידי (Lena Heady) בתפקיד המלכה סרסיי (Cersei), שמתכוננת למלחמה כוללת. מהמזרח מגיעים צבאותיה של דאנריז (Daenerys), מהדרום כוחות בני בריתה מדורן (Dorne), מהמערב בני הברזל של גרייג’וי (Greyjoy), ובצפון ג’ון סנואו (Jon Snow) הוכתר על ידי הצפוניים כמלך בצפון. היא מוכנה להלחם בכולם מלחמת חורמה עד שכולם ימותו, או עד שלא יהיו עוד בני לאניסטר (Lannister) להלחם בהם.

אנו רואים את דאנריז מגיעה לווסטרוז (Westeros), ומכריזה שהיא תשלוט במללכה שמגיעה לה מילדות. רק ג’ון סנואו בצפון דואג יותר מהמהלכים הלבנים וממלך הלילה, מאשר מהפוליטיקה הלא רלוונטית של שבע הממלכות. אף על פי כן, נדמה שהעונה הקרובה תתמקד בעיקר במלחמה בין בני האדם בממלכה, שרובם המוחלט לא מודעים לכך שהלילה הנצחי הוא איום אמיתי וממשי מאי פעם.

העונה תהייה קצרה יותר מקודמותיה, אך תעשה באותו תקציב, מה שאומר שכל פרק ייעשה בתקציב משמעותית יותר גבוה מהתקציבים של הפרקים בעונות האחרונות. בטריילר ניתן לראות הצצה למגוון עשיר של מיקומים חדשים, סצנות קרב גרנדיוזיות ואפקטים קולנועיים מהמעלה הראשונה. את שתי העונות הבאות HBO מתכננת לסיים בבום.

העונה השביעית של “משחקי הכס” תעלה למסכים ב-16 ביולי הקרוב, ותהייה זמינה לצפיה בארץ ב-Yes, HOT וסלקום tv.

ספקית התוכן ושרותי הצפיה הישירה נטפליקס שחררה טיזר ראשון לקאסלווניה (Castlevania), סדרת אנימציה למבוגרים המבוססת על סדרת משחקי הוידאו הותיקה של חברת קונאמי (Konami) היפנית. משחקי קאסלווניה מספרים את סיפורה של שושלת בלמונט, שבני משפחתה חוזרים מדור לדור לטירתו של דרקולה, במטרה להרוג את הערפד הזקן. המשחקים קשים ומאתגרים במיוחד, וזכו למעמד פולחן עם השנים.

הטיזר, שנקרא “נקמה” (Vengeance), מתחיל עם קלטת של “קאסלווניה” שמוכנסת לתוך מכשיר NES של נינטנדו (Nintendo), הפלטפורמה של המשחק המקורי. הקונסולה מעלה תפריט של סדרות נטפליקס, ו”קאסלווניה” מוצגת כאחת מהן, לצד “נרקוס”, “בית הקלפים” ועוד.

כאשר הטיזר “מופעל” מתוך הקונסולה אנו עוברים לקטעים מהסדרה עצמה, שבשלב הזה לא חושפים עליה כמעט כלום. אנו שומעים כיצד מישהו, כנראה גיבור הסדרה, נשאל לזהותו, והוא עונה שהוא “האדם שיהרוג את דרקולה”. אנו רואים גם שוט, הנשק האיקוני של בני משפחת בלמונט.

מעבר למה שהוצג, ידועים מעט מאד פרטים על הסדרה. ידוע רק שהיא מופקת על ידי אדי שנקר (Adi Shankar), כוכב עולה בתחום ההפקה בהוליווד, ומאמין גדול באדפטציות של משחקים וקומיקס לקולנוע ולטלויזיה. סטודיו האנימציה שעובד על הסדרה הוא Fredator, הסטודיו מאחורי “הרפתקאות פין וג’ייק” (Adventure Time), וסופר הקומיקס וורן אליס (Warren Ellis) כותב את התסריט. סגנון האנימציה של הסדרה שואב השראה רבה מאנימה יפני, בחירה הולמת לסדרה שמבוססת על משחקים מיפן.

“קאסלווניה” תעלה לשירות הצפיה הישירה של נטפליקס ב-7 ביולי, כשכל הפרקים יהיו זמינים בבת אחת, כיאה לסדרת מקור של נטפליקס.

רשת HBO הודיעה שהיא מחדשת שתי סדרות במערך הקומדיות שלה, כאשר “ויפ” (Veep) תחודש לעונה שביעית, ו“עמק הסיליקון” (Silicon Valley) תזכה לעונה חמישית. שתי העונות החדשות צפויות לעלות לשידור במהלך 2018, כאשר בימים אלו עדיין משודרות עונה 6 של ויפ ועונה 4 של עמק הסיליקון.

“ויפ” היא קומדיה פוליטית על סלינה מאייר (Selina Meyer), סגנית-נשיא אותה משחקת ג’וליה לואיס-דרייפוס (Julia Louis-Dreyfus). הסדרה גורפת פרסי אמי רבים משנה לשנה, וממשיכה להיות אחת מהקומדיות הפופולריות והמצליחות ביותר של רשת HBO.

ג’וליה לואיס-דרייפוסל מתוך “ויפ” (תמונה באדיבות HBO)

“עמק הסיליקון” היא קומדיה שעוקבת אחרי ריצ’ארד הנדריקס (Richard Hendricks), סטארטאפיסט צעיר המגולם על ידי תומס מידלדיץ’ (Thomas Middleditch). למרות הצלחתה הגדולה של הסדרה, העונה הבאה צפויה לאבד מרכיב שבעיני צופים רבים הוא חיוני לה – טי ג’יי מילר (T.J. Miller) עוזב את “עמק הסיליקון”.

“בתפקיד אלריך בכמן (Elrich Bachman), טי ג’יי הפיח חיים בדמות בלתי נשכחת“, מסרה HBO. “אמנם הוא יחסר בסדרה, אנחנו מעריכים את תרומתו ומצפים לשיתופי פעולה עתידיים“. ל-HBO חשוב היה להבהיר שפרידתו של מילר מהסדרה הייתה תוצאה של החלטה הדדית שלו ושל ההפקה.

לא נחשפו עוד פרטים על סיבת עזיבתו, אך בתור כוכב עולה, נראה שהוא עסוק מאד, ויתכן שהוא מעדיף להתפנות לפרויקטים אחרים, גדולים יותר. מלבד “עמק הסיליקון”, מילר משחק בסדרה נוספת, ומופיע בלא מעט סרטים, ביניהם דמותו בסרטי “דדפול“, ו”סרט האימוג’י” אותו הוא גם עוזר לשווק באינטנסיביות.

רשת AMC שחררה טריילר חדש לעונה השניה של “פריצ’ר” (Preacher), סדרת קומיקס נוספת למבוגרים שהופקה בעקבות ההצלחה של “המתים המהלכים”. “פריצ’ר” היא נובלה גרפית מצליחה של גארת’ אניס (Garth Ennis) וסטיב דילון (Steve Dillon), המספרת על מסעו של ג’סי קאסטר, כומר צעיר מטקסס שאמונתו מתערערת, ורוח קוסמית רבת עצמה חודרת לגופו ונשארת שם, מעניקה לו כוחות על בעלי אופי דתי.

הקומיקס אלים למדי והומוריסטי מאד, ומשלב בין אווירה קלילה יחסית לנושאים מאד כבדים. הסדרה מאמצת טון דומה מאוד. את ג’סי משחק דומיניק קופר (Dominic Cooper) מ”קפטן אמריקה” הראשון, “הסוכנת קארטר” ו”וורקראפט”. לצד קופר משחקים ג’וזף גילגן (Joseph Gilgun) שמגלם את קאסידי, ערפד אירי, ורות נגה (Ruth Negga) מ”סוכני ש.י.ל.ד.” ו”וורקראפט” בתור טוליפ או’הייר, האקסית של ג’סי.

הטריילר החדש מראה שג’סי מתחיל להשלים עם הכוח שהוא פיתח, שמאפשר לו לפקוד על אנשים, פקודות שהם חייבים למלא. בינתיים, “הקאוובוי”, אותו מגלם גרהאם מקטאביש (Graham McTavish), ממשיך לרדוף אחרי ג’סי במטרה להרוג אותו.

העונה השנייה של “פריצ’ר” תתחיל ב-25 ביוני, כאשר שני פרקיה הראשונים ישודרו יום אחרי יום. בניגוד לקודמתה, שהכילה עשרה פרקים, העונה השנייה תהייה מורכבת מ-13 פרקים בסך הכל.

חברת הטלוויזיה בלווין יס (Yes) ארגנה אמש (ד’) אירוע לרגל תחילת צילומי העונה השניה של “פאודה“. הסדרה היא אחת מההפקות הישראליות הבולטות מהשנים האחרונות – זוהי דרמת פעולה המספרת את סיפורם של שני הצדדים במערכה ארוכה שמנהלת יחידת מסתערבים מול מחבל מסוכן במיוחד.

מאז עלייתה של העונה הראשונה ב-2015, “פאודה” זכתה לשבחים רבים. ב-2016 גרפה הסדרה שישה פרסי אופיר, והיא זמינה כעת לצפיה גם בשירות הזרמת התוכן האמריקאי נטפליקס בעולם כולו. לאחר מעל שנתיים של ציפיה, העונה השנייה כבר כמעט כאן.

באירוע נכחו חברי הפקה רבים, ביניהם חלק ניכר משחקני הסדרה. בלטו במיוחד יוצרי הסדרה, אבי יששכרוף וליאור רז, ששמחו לענות על שאלות אך בפועל לא סיפרו יותר מדי – את התשובות לשאלות הגדולות נגלה כאשר העונה תעלה.

ליאור רז (צילום: רונן מנדזיצקי, גאדג’טי)

רז, שמגלם גם את דורון קביליו, הגיבור הראשי של הסדרה, הסכים לספר לנו שהעונה החדשה תתחיל בנקודה בה הסתיימה הראשונה. עזבנו את הגיבורים של הסדרה בנקודות מפנה שיהוו בסיס להתרחשויות של העונה החדשה, שתציג גם מספר דמויות חדשות ותבנה מעל ליסודות שאנחנו מכירים כבר. העונה השנייה תכלול גם היא 12 פרקים, כמו הראשונה, ותשמור על רמת הפקה זהה.

רז ויששכרוף לא ויתרו גם על נאום תודה קצר לכל חברי ההפקה. הם חשפו שהתסריט של העונה השניה נכתב במשך כשנה. מנהלת הפקות המקור של Yes, דגנית אטיאס-גיגי, הכריזה שצילומי הסדרה יתחילו בתחילת השבוע הבא, ושהסדרה צפויה לעלות לשידור לקראת סוף השנה.

חברי הקאסט של פאודה - עונה 2

“משחקי הכס” של HBO לא הייתה הסדרה הראשונה שמבוססת על ספר, והיא גם לא תהייה האחרונה. אך הסדרה נהייתה כה פופולרית, כה משפיעה, שהיא גרמה לחברות ההפקה האחרות לבחון מחדש אילו חומרים אפשר וכדאי להביא למסך הגדול.

אחד המועמדים המובילים לאדפטציה היה “אלים אמריקאים” (American Gods) של ניל גיימן. אמנם מדובר בספר אחד בלבד ולא בסדרת ספרים ארוכה, אך “אלים אמריקאים” הציג עולם עשיר מאד ובעל פוטנציאל רב להפקה טלויזיונית. ניל גיימן עצמו הביע התלהבות מהרעיון שסדרת טלויזיה תרחיב ותפרט את העולם שהוא יצר.

למרות זאת, HBO לא הצליחה להרכיב מהספר תסריט שהיא הייתה מרוצה ממנו, והזכויות לאדפטציה התחילו לעבור ידיים. כעת, ברשת Stars, היא מצאה בית, כשמי שלקח על עצמו את המשימה הלא פשוטה של להביא אותה למסך הוא בראיין פולר (Bryan Fuller), יוצר “חניבעל” ו”החיים על פי נד”. גם בידיו המנוסות, “אלים אמריקאים” היא לא סדרה פשוטה לעיכול. אף על פי כן, כדאי להתמיד איתה.

נקודת מבטו של בן תמותה פשוט

“אלים אמריקאים” מגוללות את סיפורו של צל (Shadow), אדם רגיל עם שם חריג המגולם על ידי ריקי ויטל (Ricky Whittle). הסדרה מתחילה כאשר צל מסיים לרצות מאסר ומשוחרר לביתו. ביום השחרור שלו צל מגלה שאשתו לורה נהרגה בתאונת דרכים, ואין לו יותר עוגן בעולם הזה.

בתזמון מחשיד מופיע מר וונסדיי (Wednesday), זקן תמהוני המגולם על ידי איאן מקשיין (Ian McShane), ומציע לצל עבודה כעוזר אישי ושומר ראש. צל נשאב לעולם בו לפריקונים מגודלים שולפים זהב מהאוויר, טלויזיות פונות אליו לשיחות אישיות, מתים מוצאים דרכים לגנוב עוד כמה ימים על פני האדמה ומזג האוויר משתנה בהתאם לדרישות של אנשים. וזה מוזר לנו לא פחות משזה מוזר לצל.

עיקר הסדרה נחשפת לפנינו דרך עיניו של הגיבור. כמוהו, גם אנחנו נאלצים להתמודד עם המלמולים הסתומים של וונסדיי, ועם הדברים המדהימים שמתרחשים סביבינו שאין להם הסבר. צל הוא גיבור מוצלח ומשוחק היטב. איננו צריכים לשאול עצמינו לגבי המניעים שלו, הם לרוב שקופים לחלוטין. כל מה שמתרחש סביבו, לעומת זאת, חריג וקיצוני. לעתים אף חריג הרבה יותר משנחוץ.

מסגור יפה ולא קריא

אחד הדברים שמבליטים את “אלים אמריקאים” הוא המבנה שלה. בדומה לספר, גם הסדרה מספרת סיפורים קטנים על אלים, דתות ואמונות שהביאו איתם מהגרים לאמריקה. כמעט כל פרק בסדרה מספר שני סיפורים כאלה – אחד בתחילתו של פרק, ואחד באמצע. סיפורים אלה מרגישים מנותקים תחילה, אך בהדרגה מתחילים להשזר בצורות כאלה ואחרות במסע של צל ווונסדיי.

כי כמו ששם היצירה רומז, יש משמעות אדירה לאלים בעולם של “אלים אמריקאים”. האלים הם ישויות חיות ונושמות, ישויות רבות עצמה שמתחילות להשכח על ידי המהגרים שהביאו אותן לעולם החדש. והסדרה רוצה לספר לנו כיצד הם הגיעו לאמריקה, להראות לנו שפעם כל אחד מהאלים קיבל זבחים, מנחות וקרבנות שהבטיחו שכוחו ימשיך לגדול גם בארץ הלא מוכרת אליה הוא הגיע.

אלים אמריקאים (תמונה: Starz)

סיפורים אלה הם אנקדוטות נפלאות שמסופרות לנו כמה וכמה פעמים. אלא שלא תמיד מובנת הפואנטה שסיפור של אל כזה או אחר מנסה להעביר. להתחיל כל פרק בסיפור מוזר ומבלבל זה לא תמיד מה שאנחנו, כצופים, רוצים לחוות.

לחוות את העולם דרך עיניו של צל זו דרך מצוינת בשבילנו להכיר את היקום הזה. אך צל לא רואה את כל הסיפורים האלה. זה אפשרי, כמובן, שנדע יותר ממנו. כצופים, זה לא נדיר. אך בפועל אנו נחשפים לדברים שאין להם הסבר בכלל. בארגז הכלים שלנו יש רק את מה שצל למד מוונסדיי, שזה מעט מאד. אלא אם, כמובן, קראנו את הספר.

מתחילה קשה, אך מתעדנת במהרה

“אלים אמריקאים” יודעת טוב מאד שהיא סדרה שמבוססת על ספר. נדמה שההפקה העדיפה להתמקד בתהליך התרגום של הספר למסך, ולא עשתה כמעט שום מאמץ בלהנגיש את התכנים האלה. זה הפך את הפרק הראשון למבלבל יותר מהרגיל.

למרות זאת, כדאי מאד להמשיך לצפות בה, גם אם היא נראית סתומה לחלוטין. כבר מהפרק השני “אלים אמריקאים” מתמקדת בצורה הרבה יותר ברורה בצל, ובחוויה הסוריאליסטית שהוא עובר. כצופים, אנחנו לומדים להפריד בין העיקר לטפל, והסיפור מתחיל להתגבש ולהתבהר לנו.

אלה מאתנו שקראו את הספר ירוויחו מהסדרה הזאת כפליים. “אלים אמריקאים” מצליחה לא רק לתרגם את הספר למסך, אלא גם לעבות את הסיפור ולמלא חללים רבים שניל גיימן לא הספיק או לא הצליח למלא, בנסיון להקטין את הספר שצמח וטפח הרבה מעבר לגודל המקורי שהוא ייעד לו. הסדרה, שתתפרס על מספר עונות, מצליחה בינתיים לשמור על קצב טוב, אך גם להכנס לכל הפינות והחריצים שהספר דילג עליהם, ולעתים גם בחוסר חינניות.

בשורה התחתונה

“אלים אמריקאים” היא סדרה קשה לצפיה במבט ראשון, אך כדאי מאד לתת לה את הצ’אנס. היא בונה עולם פנטזיה מודרנית שונה ומשונה שלא נראה כמותו על המסך עדיין, ועושה את זה באהבה רבה לחומר המקור. בין אם חומר המקור מוכר לכם לבין אם לא, לכל צופה יש משהו להרוויח מצפיה בה.

“אלים אמריקאים” זמינה בשירות הצפיה הישירה של Amazon Prime Video. עונתה הראשונה מכילה שמונה פרקים, והסתיימה במהלך השבוע האחרון.

אלים אמריקאים (תמונה: Starz)

ידענו ש-Inhumans, הסדרה הבאה ביקום הקולנועי של מארוול, תגיע בסתיו הקרוב. כעת חושפת רשת ABC, המפיקה ומפיצה את הסדרה עבור מארוול, ש-Inhumans תעלה לאוויר בתאריך ה-29 בספטמבר, 2017.

בעוד שה”לא אנושיים” הוצגו כבר בעונה השנייה של “סוכני ש.י.ל.ד.” (Agents of S.H.I.E.L.D.), סדרה נוספת של מארוול ו-ABC, הסדרה החדשה לא תעסוק בדמויות שהכרנו שם. “סוכני ש.י.ל.ד.”, כשמה, עוסקת בארגון ש.י.ל.ד, שמטרתו היא להגן על האנושות מפני איומים של בעלי כוחות על. סדרת Inhumans תתמקד בקבוצת לא אנושיים שלא שמענו עליהם בסדרה עדיין.

בעיר הסודית אטילן (Atillan) מתגוררת משפחת המלוכה של הלא אנושיים. “ברק שחור” (Black Bolt) הוא מלכם ומנהיגם של הלא אנושיים, והוא יגולם על ידי אנסון מאונט (Anson Mount). לאחר הפיכה צבאית אלימה באטילן, ברק שחור ומקורביו נמלטים מעירם. כעת, בין אוכלוסיה אזרחים שלא מודעת אליהם ולכוחותיהם, הלא אנושיים צריכים לחבור שוב יחד ולחזור לביתם.

מלבד מאונט, בסדרה יככבו סרינדה סוואן (Serinda Swan), קן לונג (Ken Leung), אמה איקקור (Eme Ikwuakor), איזבל קורניש (Isabelle Cornish), אלן ווגלום (Ellen Woglom), סוניה בלמורס (Sonya Balmores), מייק מו (Mike Moh) ואיוון רהאון (Iwan Rheon), המוכר בעיקר כסיימון מ”עברייני על” (MisFits) וראמזי בולטון מ”משחקי הכס”. רהאון יגלם את מקסימוס, אחיו של ברק שחור.

השואוראנר של העונה הראשונה הוא סקוט באק (Scott Buck), שהפיק בין השאר גם את “איירון פיסט“, רוב העונות של “דקסטר” וחלק ניכר מ”עמוק באדמה”.